היא חוזרת מדי קיץ - המכה ה-11 שלא כתובה בתורה: תיקנים (ג'וקים) הפושטים על הבית. המדע מייחס להם אורך-חיים מופלג שבו גם אם,חלילה יכלה העולם - הג'וקים הם אלה שתמיד יצליחו לשרוד.
בינתיים חוגגים התיקנים כמעט בכל בית בישראל. יחד עימם חוגגים גם מדביריהם המקצועיים: אלה בעלי רישיון ההדברה המקצועי שאמורים לחסלם. חדשות לבקרים מזעיקים אותם דיירים מכל רחבי הארץ, המבקשים מהם לגאול אותם מצרתם. המחיר שהם גובים עבור עבודת ההדברה נע, בדרך כלל, בין 250 ל-500 שקל, כשהמדובר בריסוס הביוב בלבד. "המהדרין" אינם מוכנים להסתפק בטיהור החיצוני, ומבקשים מן המדביר לרסס גם את כל חדרי הבית. או אז עלול המחיר לקפוץ גם פי שתיים.
מה שמרבית הדיירים התמימים אינם יודעים, הוא שניתן בהחלט להסתפק בטיהור הביוב בידיו של מדביר מקצועי, ולכל היותר גם בריסוס ללא צורך ברישיון-מדביר, של מוקד התפשטותם של התיקנים בבית. את התרסיס ניתן לרכוש בכל רשת-קניות ביתית, אם לא בחנות לצרכי הדברה.
את חוסר היידע הזה של הדייר התמים, מנצלים, מן הסתם, המדבירים בעצמם, המשכנעים אותו ב"צורך" שלא להסתפק בריסוס הביוב ולחלופין גם לא של מוקד ההתפשטות. עוד דרך "לעשות בוכטה" על חשבון הדייר, ויחד עם זה גם להזיק לבריאותו.
חיסול המוקד
כדי להדביר את התיקנים ולחסלם צריך, כמובן, לרסס את בסיס-גיחתם - הביוב שמחוץ לבית. מלאכה זו נתונה בידיו של מדביר מקצועי, המצויד ברישיון-הדברה מתאים. לצורך כך משתמש המדביר בגזים ובחומרי-הדברה רעילים. עד כאן לא כרוך, כמובן, שום סיכון לבריאותו של הדייר. הסיכון מתעורר כאשר הדייר מתפתה לעצת המדביר לרסס כל חדרי הבית. העבודה עצמה נמשכת שעה קלה וכרוכה, תוך כדי ריסוס, בפיזור גזים וחומרי-הדברה רעילים בכל פינה. כשעתיים לאחר תום המלאכה מתבקש הדייר לפנות את הבית, "עד יעבור זעם". אלא שהזעם, מסתבר, אינו עובר מהר כל כך.
מדענים, המופקדים על חקר הנושא, בדקו ומצאו כי תוקפם של הרעלים החריפים אינו פג כעבור שעתיים וגם לא זמן רב לאחריהן. אלה, מסתבר, נספגים בקירות הבית, והדייר, שאומנם נפטר בינתיים ממכת התיקנים המגעילים, נאלץ עכשיו לחיות עם צרה חדשה, מסוכנת הרבה יותר לבריאותו - החומרים הרעילים שנותרים בשטח. אלה עלולים להיספג גם לגופו להסב לו בכך מחלות ממחלות שונות, בכללן גם סרטן.
אז במקום לטהר את פנים הבית מן השרץ הזה, עדיף שהדייר יסתפק בטיהור הביוב החיצוני על-ידי המדביר המקצועי, בעל הרישיון. לכל היותר יוכל הדייר "המהדר" גם לרכוש תרסיס-הדברה רגיל, שבו יוכל לרסס בעצמו, ללא רישיון, את מוקד התורפה הביתי המקושר לצינורות הביוב. כך יעלה בידיו לצוד שתי ציפורים במכה אחת: גם לחסוך כסף מיותר וגם למנוע סיכון בריאותי.
