הדחקה על-פי ויקיפדיה היא: "מנגנון הגנה נפשי שעליו מצביעה הפסיכולוגיה כאחראי לסילוקם של זיכרונות, רגשות, דחפים או מחשבות מן המודע אל התת מודע בשל איומם על האני (האגו)".
הפסיכולוגיה מדברת על בני אדם, אינדיבידואליים, ואני מבקש רשות להקיש מכללי ההתנהגות של היחיד, להתנהגותה של קבוצה, תוך שימוש בכלים אשר נבדקו, והוכחו על יחידים.
אני מבקש לדבר על הדחקת הסיכון הרב שבמערכת היחסים הצפויה עם הגדולה שבאומות, המביאה להתעלמות של ההנהגה והציבור מהסיכון, וכפי שמספרים בויקיפדיה "השקעה של אנרגיה רבה בשמירת ההדחקה מגבילה את כמות האנרגיה הזמינה להתנהגויות יצירתיות ובונות".
אין ספק שעם החלפת השלטון בארה"ב ובישראל נוצר ויכוח שאינו ניתן לגישור בין ארה"ב לישראל, אלא באמצעות כניעה של מדינת ישראל לתכתיבים האמריקנים, כניעה הנוגדת את האינטרס הקיומי שלנו.
יש בקרבנו רבים, המשוועים לאותה כניעה, והשלטון באמריקה נפל עליהם כאילו מצאו שלל רב, דבר המגדיל את סיכוניי ההדחקה שבעתיים.
הדחקה כזו יכולה להופיע בשלוש צורות עיקריות:
- הדחקה על-ידי ראש הממשלה וסביבתו, אשר תדביק את הציבור בישראל, באופן שהממשלה תרדים את הציבור מבלי שתבין שהיא עובדת על הציבור בעיניים.
- ראיית המציאות על-ידי ראש הממשלה וסביבתו, וניתוק האזרחים מן המציאות בדרכי רמייה וגניבת דעת.
- ראיית המציאות על-ידי ראש הממשלה, חיבור התושבים למידע ביושר ובתום לב, והדחקה על-ידי נותני הטון בחברה (שמאל שמאל שמאל).
מכולם הייתי בוחר באפשרות השנייה, שהיא המסוכנת מכולן, וכזו בעלת הסיכוי הרב להתקיים, שהיא ראיית המציאות על-ידי ראש הממשלה והממשלה, והסתרתה מן הציבור במטרה ל"הגן" עליו.
ועל-מנת למנוע את המצבים הקשים לעיל, על-מנת לצמצם את נזקיהם, חייבת ממשלת ישראל להכיר בעובדה שככל שניראה יותר ויותר סוררים בעיני אמריקה, ואמריקה תמשיך ותידרדר לכיוון האיסלאם, וממילא אנו ניראה בעיניה סוררים יותר ויותר – אנו נוכה מכות נמרצות, כלכליות וביטחוניות, הדברים הנ"ל ישפיעו קשות על כלכלת הבית של כל אחד מאיתנו, ועל רמת הביטחון האישית, ולמצבים כאלה חובה להיערך מראש, לא כדאי ליפול עליהם באישון לילה, בייחוד כאשר כל מערכות האזעקה פועלות כבר שבועות, ומחרישות את אוזנינו – ואנו כאילו לא שם.
חובה לזכור, שהחרם הביטחוני-כלכלי לא יהיה פומבי בתחילה, ברגע שיהיה פומבי קשה יהיה להחזיר הגלגל לאחור, וכל הצדדים רוצים ככל היותר אופציות פתוחות.
חובה לזכור גם, שאמריקה נמצאת במשבר כלכלי הגרוע ביותר במאה השנים האחרונות, אנו חיים כאן בבועה, ולא מרגישים כמעט את המשבר, וככל שאמריקה תחפוץ לחבוט בנו, היא תעשה זאת בצל המשבר הכלכלי, תחילה.
המכות עלולות להיות מאד חזקות ומאד כואבות, הן תחצינה חייץ במדינה, אחים ייפרדו מאחיהם, בנים ובנות מהוריהם, הפער האידיאולוגי, יתבטא בלחם ובמים אשר אולי יהיו במחסור, ממש כמו בימי הפילוג בין אחדות העבודה למפ"מ (ושם הייתה מעורבת מעצמה אחרת, אשר אז התחילה את תהליך הירידה מנכסיה, ברית המועצות).
ככל שבניתוח לעיל יש סיכויים להתממש, ולו סיכויים נמוכים, הרי שעוצמת הפגיעה, אם הציבור בישראל לא ייערך, תהיה רבה, רבה אולי מיכולת הספיגה של ציבור לא ערוך ולא מוכן.
מחובתה של הממשלה, לעמוד על האינטרסים החיוניים של המדינה, ואף להחמיר את המדיניות בנושאים בהם אנו חשופים, על שרי הממשלה להיות קשובים ולהתפשר בנקודות בהן הויתור אינו מהווה סכנה ממשית, והכי חשוב, לגלות לעם ישראל את המצב, לפתוח בפני כל אחד מתושבי המדינה, את הסיכויים והסיכונים, וכך נגיע לימים הקשים, ככל שיבואו לנו, ערוכים ומוכנים.