בצומת להבים הועמד הבוקר אוהל מחאה ועליו דגלי ישראל וכתובות למען הצלתו של גלעד שליט. באוהל ערבי בודד בגיל העמידה מעשן בשרשרת ומשתייך, כך אמר, לשבט אל-הוזייל.
- מה עושים כאן? שאלתי את הערבי.
- תהיה כאן התכנסות למען גלעד שליט
- מה אתם רוצים שיקרה?
- לקרוא לממשלה שתשחרר את גלעד שליט, נשף האיש ענן עשן שחור מריאותיו על פני.
- וכיצד היא תעשה זאת?
- תשחרר את האסירים של החמאס. הם סתם יושבים בכלא ולומדים על חשבוננו.
- אתה, וחבריך אומרים שיש להיכנע לדרישות של חמאס?
- כן, להיכנע לחמאס! אומר האיש בפסקנות.
התנועה לשחרור גלעד שליט הפכה, אם כך, לתנועה לשחרור אסירי החמאס. יש הקבלה מוסרית בין גלעד, חייל שנלכד ונחטף בשטח ישראל לבין רוצחים מועדים שעסקו ועוסקים ברצח העם היהודי. יתר על כן, הכניעה לחמאס, תנועה פוליטית איסלמו-פשיסטית הקוראת ופועלת לרצח סיטוני של העם היהודי ולהשמדת מדינת ישראל, הפכה למטרה בפני עצמה, כאשר הקש המחזיק את אוהל הכניעה הוא גורלו של גלעד שליט. חיש מהר מתברר כי כל הגופים שהתקבצו תחת האוהל של שחרור גלעד שליט הם בדיוק הארגונים הפוסט-ציוניים למיניהם, כמו מטה הפעולה של התנועה הקיבוצית, אותה תנועה הקוראת לחיסול הישוב היהודי בלב הארץ. גלעד שליט הפך לדגל המוביל של התנועה לחיסול מדינת ישראל הריבונית, התנועה לכניעה לחמאס.
אינני יודע אם לכך התכוון נועם שליט כאשר הלך בדרך הפעולה הציבורית למען שחרור בנו. אין ספק שהשארתו של גלעד שליט בשבי החמאס הוא פשע נגד העם היהודי שמבצעת ממשלת ישראל יום ביומו מזה 1143 ימים, ולילות. אבל הפיכתו של גלעד שליט לדגל התנועה לכניעה לאיסלאם הקיצוני היא פשע נגד המשפחה האומללה. כאשר נשאל אדם מה צריך לעשות כדי לשחרר את גלעד שליט התשובה חייבת להיות לאלץ את חוטפיו למסור אותו בחזרה מיד בכל האמצעים העומדים לרשות ממשלת ישראל, ואלו רבים ומגוונים. ראש וראשון להם הוא שלילת תביעת השיבה, ובאופן מעשי השבת מנהיגות החמאס היושבת חופשית בתוך שטח השליטה של ישראל אל אחיה שברצועת עזה. אני מוכן לשים ידי באש שלאחר שעשרת אלפים עד מאה אלף אנשי חמאס ומשפחותיהם יושבו לרצועת עזה ישמחו הנייה וחבריו להיפטר מן הצרה הצרורה הזו הקרויה גלעד שליט.
טוב תעשה משפחת שליט אם תנער את חוצנה מן התנועה לכניעה לחמאס. הגיעה העת להציע פעולות של ממש, שיש להן הגיון איסלמו-נאצי. אחרי הכול, אלה שותפינו לארץ ישראל ולמזרח התיכון החדש.