מדי פעם, יש פוליטיקאים, חברי כנסת ואנשי ציבור - שבאים עם רעיונות מבריקים ויצירתיים וזוכים לכותרות נאות בתקשורת. חוק הנכבה - ושינוי השילוט בדרכים, שייכים לאותם חוקים ושינויים מתחכמים, מיותרים שמעוררים תסיסה מיותרת ומתח בין העדות שאינו מוסיף כבוד, יוצר קיטוב מיותר, ומעשית אין לו כל ייחודיות והשפעה.
חוק הנכבה - המגזר הערבי מעודד על-ידי מנהיגות קיצונית, ברובה אנטי יהודית וציונית, מצא את האירוע המתאים לתהלוכות, הסתה אנטי ציונית והתגרות בשלטון הישראלי. המגזר הערבי מציין את יום הנכבה, לזכר התבוסה המאסיבית משנת 1948, כאשר צבאות ערב מצפון, מדרום וממזרח, ניסו לכבוש ולהשתלט על מדינת ישראל, מיד לאחר הקמתה לאחר הכרזתו המפורסמת של בן-גוריון במוזיאון בשדרות רוטשילד בתל אביב, ב-ה' אייר תש"ח. באותה הצהרה, הכריז בן-גוריון על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל. נוסח זה מופיע גם במגילת העצמאות והוא הבסיס לדרישתה של ממשלת ישראל וראש הממשלה ביבי נתניהו, להכרה של הפלשתינים במדינה יהודית. את הגיבוי לתנאי זה, מקבלת ממשלת ישראל מהחלטת האו"ם 181 משנת 1947, שהציעו לערבים את תוכנית חלוקת ארץ ישראל, שם נאמר: תוקם מדינה יהודית ומדינה ערבית. הערבים - דחו את ההצעה, החליטו על מלחמה ופלישה, במטרה לכבוש, להשתלט על כל חלקי ארץ ישראל, לבטל את הכרזת העצמאות ולבטל את קיום המדינה היהודית ציונית.
התוצאה: צבאות ערב הוכו מכה קשה, הובסו, כמו שקרה בניסיונות הנוספים שלהם ב-73-67-56, והמלחמות הקטנות יותר, לבנון ה-I - לבנון ה-II, עזה - "עופרת יצוקה".
יום הנכבה - בא לציין את התבוסה של 48', את האבל על אובדן ההזדמנות, אליה הערבים ככלל והפלשתינים משני גדות הירדן ומשני גדות הקו הירוק הישן, עדיין חולמים. לכן הצעתי - תנו להם לציין את יום הנכבה, תנו להם לציין אפילו פעמיים בשנה, למען יזכרו, יראו הדורות האלה והבאים אחריהם, את תוצאות חלומות הסרק ותוצאותיהם. בהזדמנות זו - כדאי להזכיר להם, כי גם חלומם על מדינת כל אזרחיה, לא יקום ולא יהיה ומוטב להם להשלים עם הרעיון של מדינה יהודית, ציונית, ריבונית ודמוקרטית, או להוסיף את זה כסעיף ליום הנכבה. מה שכן, ראוי ורצוי, לדאוג שמימון הכינוסים והארועים, שהם גם פתח להסתה נגד המדינה, לא ימומנו, מכספי הציבור היהודי ולא מתקציבי הממשלה. זה אבסורד בהתגלמותו - שממשלת ישראל תממן תקציבים לטקסים, לארועים, לתהלוכות הקוראות להשמדת ישראל וכל כולן - אנטי ישראליות וציוניות. אבל לשם כך - אין צורך בחוק מיוחד, ויש מספיק סמכויות לשר הפנים, הממונה על הרשויות המקומיות, לדאוג ולטפל שהתקציב לארועים אלה לא ימומש, על-ידי הגבלות וקנסות כבדים מחשבון תקציבי העיריות המתאימות.
חוק, מטבעו, מעורר אנטי, גם אם יש בו יסודות חיוביים, במיוחד בנושאים רגישים. לכן הדרך הטובה ביותר היא - פעילויות בסמכות אדמיניסטרטיבית המצויות בידי רשויות הממשל.