כן, לגרש!

עיתונאים, גם אלה המשתכרים שכר מינימום, מחזיקים בידם כוח עצום. במיוחד אם הם כעדר, יפיצו מסר אחיד. הפעם נחשפו צרכני התקשורת בישראל לקמפיין קשוח במיוחד המכויל למקבלי ההחלטות, הקורא "לא לגרש ילדים". המילה "ילדים" עומדת במרכז הקמפיין, מתוך כוונה מניפולטיבית, לעורר חמלה כלפי הוריהם השוהים בישראל באופן בלתי חוקי. ולפני שאני ממשיך הערה ארוכה: כל אלה המנסים לצוד את תמיכתנו בהישארותם של הילדים, מגדירים את הוריהם כ"עובדים זרים". ההגדרה הזאת היא שקר מכוון. ההגדרה הנכונה היא "שוהים בלתי חוקיים". אף אחד לא ממליץ לגרש עובדים זרים השוהים בישראל כחוק- וכאלה יש רבים. כל אמצעי התקשורת לקחו חלק בקמפיין הזה. ומעצמה מתעוררת שאלה: ומה אם השוהים הבלתי-חוקיים הגיעו הנה לא מניגריה או קולומביה אלא משכם או מג'נין? האם ילדיהם חסינים מגירוש? הלחץ שמפעילה התקשורת לא לגרש ילדים הוא מניפולטיבי ונעדר כנות. חלק ניכר מהלוחצים, הביעו ב-2005 בוז ושאט נפש נגד הכתומים ש"עשו שימוש מניפולטיבי בילדים", רק כדי למנוע את גירושם. כבוד נשיאנו שמעון פרס שמע על הכוונה לגרש את הילדים, ומיהר לכתוב מכתב לשר הפנים אלי ישי עם עותק לכל אמצעי התקשורת. מתוך המכתב: "חשתי בהם את טעם ישראל בה נולדו, הרגשתי את אהבתם לישראל, לשרת בצבאה. אין אנו יכולים להישאר אדישים לגורלם של הילדים ובני הנוער"... קראתי וחשבתי לעצמי: המכתב הזה היה צריך להישלח לנשיא המדינה משה קצב, על-ידי השר שמעון פרס, ערב גירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון. בדיוק, אבל בדיוק המכתב הזה... "שרוטים", כך כינה הפרופסור לסוציולוגיה עוז אלמוג את מתנחלי גוש-קטיף. "שרוטים" משום שהאידיאולוגיה שלהם מונעת מהם לזהות את הסיטואציה האובייקטיבית של הגירוש. "זה בסך-הכל לעבור דירה", הסביר את עקירתם ללונדון וקירשנבאום (20.7.05). מאוד הייתי רוצה לשמוע את הפרופסור השמאלני, מסביר את הקושי של השוהים הבלתי-חוקיים לשוב למולדתם. הסיפור פשוט: מדינת ישראל החליטה לגרש את אלה השוהים בה באופן בלתי-חוקי. ואם לאותם מסתננים יש ילדים, אז (כמו שאומר פואד:) עם כל הצער שבדבר, הילדים ייאלצו להצטרף להוריהם. בספר יחזקאל כתוב "אבות אכלו בוסר, ושיני בנים תקהינה". ילדים של עבריינים תמיד סובלים בגין פשעי הוריהם. שאלה לי לנשיא פרס. לא, לא גוש קטיף ולא אוסלו, שאלה בנושא ילדי הזרים. שמענו אותך מזועזע מהרעיון לסלק אותם. רבים חשבו לעצמם - אם האיש הכי ציני במדינה מזועזע, סימן שמדובר באמת בסיטואציה מזעזעת. נניח שמאן-דהו היה שוכר ממך דירה, ועומד בתנאי החוזה במשך חמש שנים. לפתע מסיבה כלשהי, היה מפסיק לשלם, ו...מסרב להתפנות. האם העובדה שיש לו שני ילדים קטנים תקפיא לנצח את הליכי פינויו? ככה בדיוק המדינה. עובדים זרים, שתוקף שהייתם בישראל פג, הם עבריינים. בכל מדינה מסודרת, משטרת ההגירה - יש דבר כזה - לוכדת אותם ומשלחת אותם חזרה לארצם. זאת לא אכזריות, זה החוק. ויתור פירושו מדינה מופקרת. אתה הבנת את זה מר אוסלו?...