דברים רבים מוציאים הישראלים משלוותם אך אפשר שבראש הרשימה עומד נושא ההשתמטות משירות צבאי. נושא זה נתפס ובדין כמבדיל ביו דם לדם, בין שווים יותר לשווים פחות, בן מורמים מעם לעם פלוואים, בין נושאים בנטל לבין משוחררים מנטל, בין דמוקרטים לאנטי דמוקרטים, בין אכפתים לנצלנים בזויים, בין מיוחסים לנחותים, בין ציונים לפוסט-ציונים, בין יהודים לפוסט-יהודים.
סיכויי קיומה של מדינת ישראל אינם עומדים על מספר דיווזיות השריון בסדר הכוחות הצה"לי, גם לא על מספר המטוסים המתוחכמים אשר בידי חיל האויר שלנו. סיכויי קיומנו עומדים בראש ובראשונה על אחדות העם בסדר העדיפות הראשון ורק לאחריו על עוצמתנו הצבאית.
אחדותנו, כעם וכאומה, נמצאת בסכנה חמורה באשר תופעת ההשתמטות מפלגת את העם, יוצרת מרירות, שנאה, תחושת קיפוח ורגשות אי-שוויון אצל הנושאים בנטל. מאידך-גיסא, אותה תופעה יוצרת אצל המשתמטים תחושת ניכור, אי-שייכות, זלזול בצרכי ציבור, זלזול בהטיית כתף, החלשת ותחושת ניתוק הקשר עם מדינתם.
מאוחדים נוכל לכל אויבינו מסביב. נוכל לעמוד בפני האנטישמים בכל אתר ואתר, נעמוד בפני חילופי ממשל אצל בני בריתנו האמריקנים השמים יהבם על פילוגנו, על-מנת להשיג בעבור האינטרסים של עצמם את שלא יוכלו להשיג במידה שהיינו מאוחדים. באם נדע ליצור אווירת נשיאה בנטל, באם נדע להחדיר שוב את תחושת הבוז למשתמטים בעם, נוכל גם לחסל, אם כי באיחור ניכר, את תופעת "משנאי החינם בינינו", אלו הינם הישראלים האוטו-אנטישמים הפועלים מתוכנו למען הפריצים בארצות הים על-מנת להניעם לקעקע את צרכי קיומנו.
100,000 משתמטים בשנה
מספר המשתמטים משירות צבאי ההולך וגדל משנה לשנה, מספר זה הגיע למסה קריטית אשר כתוצאה ממנה ההשתמטות משירות צבאי, שהייתה אך לפני עשורים בודדים בזויה והנוקטים בה היו למשל ולשנינה, הפכה לעיטור "התחמלן המצליח" להערים על שלטונות הצבא ויש לכבדו ולהעריכו על כך.
כיום כבר נושק מספר המשוחררים והמשתמטים משירות למספר הקסם השנתי: 100,000 צעירים בריאים, חזקים, כשירים ללא כל ספק לשירות, הנעדרים מחובתם הבסיסית למדינה הנמצאת גם לאחר שישים שנות עצמאות במצור ובמצוקה קיומית.
כ-35% מבני הנוער חייבי וכשירי הגיוס אינם מתגייסים בתואנות מופרכות ומאחזות עיניים. כ-43% מהבנות חייבות הגיוס והכשירות לכך אינן מתגיסות בתואנות שחלקן המכריע שקריות. עשרות אלפי דתיים וחרד"לים אינם מתגייסים לפי חוק מדינה המתיר לכל ש"תורתו אמונתו" להתעמק בתורה וטוב שכך, אך בראיה הכלל-לאומית זו עדיין השתמטות מנשיאה בנטל.
השתמטות מעוררת סלידה
תעשיית הבידור הישראלית רוויה במשתמטים אשר חלקם אף אינו חש רגשי אשמה ובושה, ומעדיף לבלוס סושי בשינקין מאשר לתרום לציבורים נצרכים. האם עלינו להבין מכך כי תרבות ובידור הולכות יד ביד עם תחושת ניכור מצרכי הציבור והמדינה? האם דווקא אלו התלויים לתהילתם ופרנסתם בהמון הצובא על אולמות הופעתם, בזים ולועגים בסתר ליבם לקהליהם?
האוניברסיטאות שורצות עד בחילה במשתמטים משירות צבאי הקונים השכלה, ובכך זוכים ליתרון ניכר על פני המתגייסים לשירות. אלו הם התופסים וחוסמים משרות נחשקות מהמשרתים בצה"ל היוצאים לאחר שנות השירות הארוכות על-מנת לגלות כי המשתמטים בעם הם אלו היושבים במקומות העבודה ובמשרות שעשויות היו להיות שלהם ומגיעות להם ללא כל ספק בקדימות ראשונה. אלו הם אשר תרמו זמנם, גופם, ואף לעיתים דמם וחייהם על-מנת לאפשר את קידומם הלא מוצדק של המשתמטים, על פניהם.
בין דם לדם
ההשתמטות משירות שוויוני לציבור אפשר שהינה הדרך האולטימטיבית לקעקוע הדמוקרטיה הישראלית, באשר זו נשענת על יסודות שוויון בנטל הלאומי בין הפרטים המרכיבים אותה בעוד שבמקומותינו אין הנשיאה בנטל שוויונית, ומכאן אנטי-דמוקרטית בעליל.
ההשתמטות יוצרת הפליה עדתית ומגזרית. עיקר המשרתים שירות צבאי באים, יחסית, יותר מאזורי הפריפריה, עולים חדשים, "רוסים", "אתיופים", בני שכבות חלשות וכדומה. וכך ההשתמטות מעמיקה את הפערים בין המגזרים ויוצרת התמרמרות וניכור בין העדות. אנו מקבלים בכך אנטי-אינטגרציה עדתית במקום אינטגרציה. ההשתמטות מקבעת את נחיתותם של בני המגזרים מתושבי הפריפריה ומעצימה את תחושת הניכור והנחיתות בהשוואה ל"נהנתנים" באזורי המרכז, ואין להאשימם בכך, הניכור והמבדיל בין דם לדם, במבחן המעשה, אכן מבדיל.
פתרון לכלל המשרתים באומה
הפתרון לכל שתואר לעיל, ובוודאי ידוע לכל תושב ישראלי מזה זמן רב אך דומה שאנו נותרנו אדישים להשלכותיו, הוא השירות הלאומי. יש לחייב לפי חוק כל אדם בריא וכשיר לשירות לאומי אשר שוחרר לפי חוק או השתמט בתואנות שווא משירות צבאי לשרת את הציבור וקהילותיו בהתאם לצרכים ציבוריים מוגדרים ומבוססים.
לציבור הדתי והחרד"לי, ובפרט לתלמידי הישיבות בו, ייתן השירות הלאומי תחושת שותפות גורל עם מדינת ישראל, הכרת הציבור הישראלי על זרמיו וגווניו; ומהצד החילוני, העמקת הידע והתודעה היהודית תוך מגע בלתי אמצעי עם הציבור הדתי האניגמתי לגביו עד היום הזה. שירות המגזר הדתי בשירות הלאומי ישמיט את הקרקע מטענות שונות, יחסל הסיבות לדתופוביה כנגדם ויעמידם כשווים עם נושאי הנטל האחרים. למשתמטים החילונים ייתן השירות תחושת שייכות ללאום אליו נולדו, היכרות בלתי אמצעית עם ציבורים ישראלים עליהם קוראים הם רק בעיתונים, תחושת גאווה על תרומה לקהילה ואמפתיה לה. מאידך-גיסא, גם אותם יעמיד השירות במישור שווה עם המגזרים המשרתים וימנע טענות רבות המושמעות כנגדם. יחידות שרות לאומי מעורבות של חילונים ודתיים תקרבנה ציבורים מנוכרים ביניהם עד עתה להבין, לקבל האחד את השני.
יש לקבוע כי השירות הלאומי, אשר אורכו ייקבע לתקופת שלוש שנים, יהיה אך ורק מחדרה צפונה ומגדרה דרומה. כאן, במקרה זה, "האפליה" של אזור המרכז הינה הולמת, תקינה והכרחית.
השירות הלאומי יקיף מטלות סיעוד, חינוך והשכלת אלו אשר גורלם לא איפשר עליהם לקנותם, וכן עזרה בעבודות אדמה ליישובים קשי-יום וחסרי ידיים עובדות.
כלל המגויסים לשירות לאומי יעברו תקופת הכשרה שתימשך בין שלושה לשישה חודשים בנושאים עליהם יהיו מופקדים.
הביצוע המעשי יחל במגזר היהודי ראש וראשון, כחובה לפי חוק מדינה. המצטרפים מהמגזר הערבי לא יחויבו לפי חוק, אך המתנדבים לכך ישולבו במטלות שירות לציבור הן במגזר הערבי והן ביהודי, כאשר משרתי שירות לאומי יהודים ישולבו בד-בבד גם ביישובים הערביים. משרתי שירות לאומי ערבים לא יחויבו ב"מטלות חינוך" אלא אם יחפצו בכך מפורשות. כך גם המשרתים היהודים, הללו לא יחויבו במטלות חינוך במגזר הערבי אלא אם יחפצו בכך ויוזמנו מפורשות.
ההיענות במגזר הערבי לשירות לאומי תקבע את יעילות הטלת החובה לשירות לפי חוק כנסת על מגזר זה ובבוא הזמן לכך. במוקדם ולא במאוחר יכירו פרטים במגזר הערבי ביתרונות הרבים שיעניק השירות להם עצמם ולמגזרם. באם מכוונים אנו לנאמנות למדינה, הנה ההזדמנות בידם ובידנו יחדיו, להעניק ולקבל בהתאם וליצוק תוכן לעניין הנאמנות.
מטלות סיעוד – תמיכה, ועזרה סיעודית בבתי זקנים, בתי אבות, לזקנים חולים ולזקנים עריריים ומוגבלים.
מטלות חינוך - העמקת והטמעת התודעה היהודית הציונית והדמוקרטית כולל ההיסטוריה היהודית ואהבת הארץ. תלמידי ישיבות יגויסו לשירות לאומי בגילים מתקדמים לאחר שהשלימו תקופת לימודים בעלת אורך מוסכם בישיבות. הם ינחילו ערכי יהדות, תורת וחוכמת ישראל לבני נוער ומבוגרים בקהילות החילוניות בהן יפעלו. לצורך כך יעברו בני הישיבות הכשרה בת שלושה חודשים בכללי העברת שיעורים וניהולם. הנוער החילוני החייב בשירות לאומי יעבור הכשרה מיוחדת בת מחצית השנה בנושאי ציונות, היסטוריה יהודית ואהבת הארץ, וינחיל כל אלה לציבור עליו יהיה מופקד משך שנות השירות.
חלקם של אלו העוסקים בנושאים החינוכיים לעיל יוכלו בתנאים מסוימים, לאחר תקופת לימודים נוספת, להשתלב אף בבתי הספר הממלכתים בשיעורים ייעודיים בשנים הבאות לאחר תום השירות הלאומי.
עזרה ליישובים חקלאיים נזקקים - מטלה זו דומה והתמסמסה עם השנים תחת פעולות הנח"ל המבורכות והחיוניות. מסגרת השירות הלאומי בנושא זה תרענן את השורות ותזרים דם חדש למטלות המידלדלות של הנח"ל, אך במקביל לו.
שירות לכנסת
יחקק "חוק שירות לאומי" על-ידי כנסת ישראל אשר יהווה הרחבת "חוק שירות חובה" הקיים. כל המקדים לחוקק הרי זה משובח ויועלה על נס בציבור. התגמול הפוליטי לאותם מחברי הכנסת אשר יעסקו בחקיקת הנושא יהיה עצום ורב, וראוי שכך. גם יוקרתה של הכנסת תשוקם משמעותית, בניגוד לתדמית התככנית, תדמית פוליטיקת השוק, ממנה סובלת היא, ובדין, כיום.
הנושא התקציבי אשר אפשר שיגיע למאות מיליוני שקלים ויותר, גם הוא בהישג יד. מוטב למדינת ישראל, באם חפצת קיום היא, לוותר על מספר מטוסי קרב ומספר עשרות טנקים ולהפעיל את נושא השירות הלאומי באורח מושכל ומסודר. הערך המוסף הלאומי יהיה כפול ומכופל.
סביר להניח כי העם היהודי בתפוצות גם הוא ייתגיס להעלאת תרומות נכבדות עבור מטרה ראויה זו ולא יקשה, יחסית, על נציגים ישראלים לשכנע בני קהילות יהודיות להשתתף במפעל חיוני זה.
המשתמט משירות יענש
"חוק השירות הלאומי" יקבע עונשים מרתיעים כלפי המפירים אותו הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי. המשתמט הן משירות צבאי והן משירות לאומי ישא בעונשי מאסר מנדטורים של שלוש שנים מלאות ובנוסף ימנעו ממנו זכויות אזרח כגון: דמי אבטלה, קדימות במקומות עבודה למשרתים על פניהם, הדרתם ממשרות בשירות הציבורי, הדרתם מתוכניות עזרה ממשלתיות לבעלי עסקים קטנים וכדומה, עד שלא ישלים חובתו לציבור.
ראוי לציין כי הקדימות הראשונה תינתן לשירות הצבאי ובעדיפות המשנית לשירות הלאומי. נציין גם כי השירות הלאומי במתכונת מצומצמת להחריד אכן כבר קיים, אך הינו אקראי וכמוהו כלעג לרש.
תוקם "מנהלת השירות הלאומי" אשר תהיה כפופה למשרד ראש הממשלה ותפעל תחת ועדת שרים רלוונטים וועדת מומחים מייעצת ממשרדי ממשלה שונים ואשר תצויד בסמכויות מפליגות הנופלות אך במעט מהסמכויות המוקנות לצבא ההגנה לישראל באשר לחייליו, אשר תאויש באנשי מקצוע מהתחומים הרלווונטים. המשרתים יאוגדו במסגרת יחידות ייעודיות ומנהלי יישומים יעמדו בראש כל יחידה.
האחריות הישירה לשיכון והזנת משרתי השירות הלאומי תהיה על המועצות האזוריות, המקומיות והעיריות באשר אלו תהיינה הנהנות העקיפות, למצער מיידיות, מהפעלת התוכנית. הללו תעמדנה את המבנים הדרושים לשיכון המשרתים הזקוקים לכך ותדאגנה להזנתם ולאספקת ציוד אשר יאפשר פעילותם, כאשר "מנהלת השירות הלאומי" תשפה הללו בהתאם ותספק את הפיקוח, הבקרה, השליטה והכנת המשרתים באולפנות מיוחדות בהתאם לצרכי הציבור אשר יוגדרו במנהלת.
המשרתים יהפכו לעמוד שדרה כלכלי
אמנם השירות הלאומי נתפס כפעילות המחייבת מימון ציבורי, ואפשר כי יהיו אלו בינינו אשר הכרת הצורך בו היא מהם והלאה, ומכאן כי ייתפס לעיניהם כ"זולל תקציבים", אך ההפך הוא הנכון. להרמת הפרויקט הלאומי של השירות הלאומי נחוצים אכן תקציבים נכבדים כהזנק לפעילות, אך בראייה עתידית הדיבידנדים יחזרו לחיקנו ובריבית דריבית. אוכלוסיות חלשות תהפוכנה ליצרניות ולתורמות למשק הישראלי. רבים בינינו אשר הודרו מיתרונות ההשכלה, יהפכו כשירים לקניית השכלה גבוהה. רבים נוספים יהיו מסוגלים להרים תעשיות מתוחכמות המהוות את חוט השדרה הכלכלי הישראלי.
כיום נתפס אזור המרכז, גדרה לחדרה, כתורם העיקרי לכלכלת ישראל בעוד אוצר אנושי ואיכותי חסר תחליף שוכן לו בצפון ובדרום המדינה, אזורי הפריפריה, הנתפסים כחלשים כלכלית ועסקית, בלא שתורמים לרווחת הציבור באותה המידה, הזהה לשוכני אזור המרכז, מפאת שחווים הזנחה לאומית. השירות הלאומי אמור להסב כל זאת. למצער, כשני מיליון פרטים השוכנים באזורי הפריפריה יצטרפו למעגל הכלכלי העליון בתוך שנים לא רבות מהפעלת התוכנית לשירות לאומי במתכונתה הכוללת.
אין צורך בשנים רבות על-מנת להרים את הנושא. תוך שנה לכל המאוחר מקבלת ההחלטה לייזום הפרויקט, ניתן להחיל השלב הראשון הנסיוני, באזור מדינה מוגדר, ללמוד, להפנים וליישם הלקחים, ולהרחיב את היוזמה בתוך שנה נוספת לכלל שטח המדינה כאמור לעיל. אין לדעת מה ילד יום, ברי הוא כי ממשלות בעלות אוריינטציה אנטי/פוסט יהודית וציונית ימשכו ידן מיוזמת השירות הלאומי וכך, יש לקבע השירות מוקדם ככל הניתן במסגרת קדנציית הממשלה הנוכחית.
כל האמור לעיל הינו בהישג יד. רצון טוב, תחושת שליחות ונחרצות יחוללו פלאים. הכוחות והכישרון קיימים. גם התקציב קיים, נחוצים היזמים אשר יבואו מכלל המגזרים בציבור, אשר גם הם לבטח קיימים בינינו, אשר יעמיסו מטלה לאומית-חיונית זו על כתפיהם למען כלל הציבור.