לו גבי היה עימאד

אבל גבי איננו עימאד. עימאד הוא קצין שטח מצטיין, איש נטול פוזות ונטול שמץ של פוליטיקה. כי אם הרמטכ"ל הפקיר את לשכתו לרמה שניתן שם לצלם את כרטיס האשראי, מי ערב לנו שלא צולמו שם עוד דברים? תוכניות מתקפה? תוכניות מגננה? קודים שונים? ומי אחראי לכך? סבתא שלי? ואם הרמטכ"ל הפקיר את כרטיס האשראי שלו, הוא ודאי יפקיר מחר את הנשק. ואיך לא היה דיווח על גניבת האקדח מלשכתו? והרי הקשר בין הרשלנות בעניין כרטיס האשראי לבין הרשלנות בהפקרת נשק, אינו תלושה כל כך מהמציאות. הוא לא ידע שהאקדח נגנב? מה, הוא ילד בן 3, לא יודע היכן שם את נשקים ואפילו לא מאבטח אותם על-פי הנהלים? ומה כל הקשקושים האלה על אקדח מעוקר? מי מפיץ את המידע הזה, איזו חשיבות יש למידע הזה, כאשר איש לא דיווח על חסרונו, הנשק לא היה נעול כראוי, והרי נשק זה נשק זה נשק זה נשק, ונוקר אפשר גם להחליף. לו גבי היה עימאד, גבי היה הולך הביתה. הוא אפילו לא היה נותן למפקדו הזדמנות לשכנע אותו לשנות את דעתו. כי כל המקרה הזה מעיד על רשלנות רבתי בצמרת הצבא, והדג כידוע מסריח מהראש. רשלנות בשמירה על נכסים של ראש הצבא, אשר ודאי מקרינה על רשלנות בנוגע לנכסי הציבור, מעיד על רשלנות בנוגע לשמירה על צל"מ, ודין אקדח מעוקר כדינו של רובה אמ 16 של טנק מרכבה ושל מטוס אף 16, דין פרוטה כדין מאה. אבל אתם יודעים מה? אנחנו מדינה במצור, אנו זקוקים לכל כישרון צבאי אשר יציל אותנו מאויבינו, ומהנפלים מקרב קציני צה"ל אשר הכשילו אותנו בלבנון. וגם אם טעה הרמטכ"ל, ולא ידוע כי נגרם נזק משמעותי, מדוע נבוא עמו חשבון עד כדי כך? בשוויץ היה הולך הביתה, אבל אנחנו לא בשוויץ, אנחנו במזרח התיכון; אנחנו צריכים את הלוחמים האלה – בלעדיהם אנחנו עפר ואפר. וצה"ל במזרח התיכון שלנו, זקוק לגבי אשכנזי, וזקוק לעימאד פארס, וזקוק לצ'יקו תמיר. צה"ל זקוק להם גם כאשר ניתן למתוח עליהם ביקורת ואפילו נוקבת על התנהגותם. ולמה היה כרטיס אשראי במגירות? הוא ודאי לא היה שם על-מנת לשחק בבורסה בשעות פתיחת מלחמה, כדוגמת רמטכ"ל הנפל הקודם, אלא כנראה כדי להביא אוכל או כיבוד ללשכה (וגם כאן יש צורך להיזהר מאד) בימים שהצבא לא מממן יותר חגיגות בלשכות המפקדים. גבי, אתה מפקד הצבא. כשלת כשל חמור, הרבה יותר חמור מכשליהם של צ'יקו ועימאד, אם אחד מהם ירד בדרגה, והשני הולך הביתה, אתה צריך לרדת בשתי דרגות, וללכת הביתה ללא פנסיה ופיצויים. קח את שר הביטחון לשיחה, ותתנה את הישארותך בצבא בהישארותם של צ'יקו ועימאד, שפוט את עצמך ל-5000 שקל קנס, שפוט את עמאד וצ'יקו לאלפיים חמש מאות שקל קנס כ"א, ותחזרו מיד לשורות, אין לנו זמן ועצבים לשטויות שלכם. תזכרו שכקציני צה"ל אתם משרתים את האזרחים, וכאן אנחנו נותנים את הפקודות, ואתם חייבים לבצע. גבי, היית בלחץ אישי בתקופה האחרונה, אנו לא ידענו את מה שאתה ידעת ונודע לנו רק היום. אנו, הציבור סולחים לך על האקדח, ועל כרטיס האשראי, אנו גם סולחים לך הבעיה הקטנה שקרתה בשיקול הדעת שלך בשל עירוב עניינך האישי בעניינים של עימאד וצ'יקו. אבל אנחנו סולחים גם להם, אנו סולחים בראש ובראשונה להם. כל סיפור ההתעללויות הוא סיפור קשה, המצריך ודאי גלגול מהצבא של שרשראות פיקוד שלמות (שם אין סליחות ואין מחילות), וגם זה יושב עליך, ורואים שזה יושב עליך. על הכסף של הבית אולי אינך מקפיד, אך לב ונשמה ודאי יש לך, והמון. אבל אתה הרמטכ"ל, ואתה לא תישבר לנו בין האצבעות, סתם כך באמצע הדרך. אנחנו אתך, אתה תמשיך, וגם הטובים מקרב האחרים ימשיכו, כי אין לנו ברירה, ואתה יודע עד כמה פעוטה הייתה הרשלנות שלך, על אחת כמה וכמה כמה פעוטה הייתה הרשלנות של עימאד וצ'יקו. טפל בעצמך וטפל בקציניך ה"סוררים" באמצעות המנגנון הכספי, עזוב את השטויות ואת הפוליטיקה שמסביב ותשוב להגן עלינו עם הקצינים המוכשרים עימאד, צ'יקו ואחרים מפני אויבינו המאיימים לכלותנו, ומחככים ידיהם בהנאה מהכאוס השטותי והמטופש שהשתלט על צה"ל. (וזאת כמובן במקביל לביצוע חקירה מקיפה על אשר אירע בלשכה – החזרת כל חומר שנלקח, והסקת מסקנות נמרצות לגבי אבטחת הלשכות ומחנה מטכ"ל בעתיד).