שובו של מוכר הרהיטים
"ביום חמישי האחרון הקיץ בנימין נתניהו לשתי כותרות ראשיות שבישרו על התקפלותו. הנה, ראש הממשלה הראשון בתולדות ישראל שיקפיא התנחלויות זה הוא, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה. ראש הממשלה התחרפן", כך פותח הבוקר
בן כספית את טור הפרשנות שלו במעריב (בגרסה האינטרנטית, הושמטו משפטי הפתיחה כולל הביטוי החריף על ראש הממשלה), בו הוא מתאר כיצד
הכותרות בעיתונות הישראלית הביאו את נתניהו לשחרור הצהרה בוטה מהצפוי על בניית מאות יחידות דיור בשטחים, שהכניסה את ישראל לעימות מול ארה"ב.
גם נחום ברנע, בידיעות אחרונות, מתאר את המהלך של נתניהו, עליו דווח בהרחבה בעיתוני יום שישי, כתגובה ללחץ שחש בעקבות כותרות העיתונים של יום חמישי.
הבוקר, שעה שהכותרות הראשיות כולן, פרט לזו של ידיעות אחרונות, מתמקדות במשבר התורן בין ישראל לארה"ב והפלשתינים, מתפנים הפרשנים לעסוק ברקע להחלטה של נתניהו לאשר בנייה בהתנחלויות ובו בזמן להקפיא את אותה הבנייה ממש - אופיו של ראש הממשלה.
ברנע מסביר בידיעות אחרונות את המצוקה אליה נקלע ראש הממשלה כך: "נתניהו איש השיווק מוכר סחורה שנתניהו ראש הממשלה לא יכול לספק". כל מי שזוכר את סיקור הקדנציה הראשונה של נתניהו כראש ממשלה יכול לזהות במשפט זה את החזרה לתיאור דמותו כאותו מוכר רהיטים בחברת "רים", אשר מעדיף עלייה במכירות בטווח הקצר על חשבון שמה והצלחתה של החברה בטווח הארוך.
מאמר המערכת בהארץ, תחת הכותרת "
ביבי כן-ולא", נוטל לעצמו חופש פיוטי גדול עוד יותר ומדמה את ראש הממשלה ל"כדורגל הנבעט בין האמריקנים למתנחלים, בין ציפי חוטובלי ודני דנון לברק אובמה וג'ורג' מיטשל".