בצעד שיכול להתפרש כתמיכה במורדים, הביע שר החוץ האירני, מותכּי, שנפגש מצדו עם שגריר תימן בטהרן, "דאגה עמוקה למצבם של השיעים בתימן", תוך שהוא מדגיש את חשיבות היחסים התקינים בין הממשלה בצנעא לשיעים שבתחומה. בשבועות האחרונים כלי תקשורת המזוהים עם טהרן פרסמו ידיעות, כי חיל האוויר הסעודי מעורב בהפצצת מעוזי המורדים בתוך שטח תימן (גם כדי למנוע זליגה של הלחימה לשטחה) וכי סעודיה אף הבטיחה לנשיא תימן, סלאח, לממן את מלחמתו במורדים. סעודיה, לא התייחסה להאשמות באופן רשמי, אך עיתונים בבעלותה מאשימים את אירן תדיר בסיוע למורדים. במהלך סבב הלחימה הנוכחי דחו שני הצדדים הצעות להפסקת אש. ההצעה האחרונה, נכון להיום, נדחתה על-ידי הממשלה בטענה כי "אין בה שום חדש", תוך שהיא הציבה מצדה שורה של דרישות למורדים: לפתוח את הדרכים החסומות; לפנות את המיקוש; לסגת ממעוזם בהרים; להחזיר ציוד שנגנב; לשחרר את השבויים ולהפסיק כל מעורבות בפוליטיקה הפנימית.
ראוי לציין, כי סבב הלחימה הרביעי (פברואר-יוני 2007) הוצת, לדברי הממשלה התימנית, בשל איומי החות'ים על הקהילה היהודית בצעדה, טענות שהמורדים הכחישו. עם זאת, בעקבות הרדיפות העבירה הממשלה מספר משפחות יהודיות מצעדה לצנעא וסיפקה להם, לדבריה, פתרונות דיור. מהן דרישות המורדים? ככלל, הם מבקשים אוטונומיה גדולה יותר בניהול ענייניהן וכן שחרור תומכיהם מבתי הכלא, הפסקת ההתקפות של כוחות הביטחון והדיכוי המתמשך, שלטענתם מאפיין את יחס הממשלה כלפיהם. הם יוצאים נגד ההתחממות המאפיינת את יחסי ארצות הברית ותימן ואת שתוף הפעולה המתגבר בעיקר בנושא המלחמה בטרור, כמו גם את ההתערבות הסעודית בפוליטיקה הפנימית. זו האחרונה, מממנת, לטענתם, את הממשלה התימנית ומסייעת לאלמנטים שבטיים סונים.
בשל האיפול התקשורתי, לא ברור מה היקף האבדות המדויק של הצדדים, אך ידוע כי הממשלה התימנית עושה שימוש בשריון, ארטילריה והפצצות מן האוויר כדי למגר סופית (על-פי הצהרת נשיא תימן סלאח) את המרד, ובכך אולי לשלוח מסר גם לבדלנים בדרום כי היא נחושה להיאבק על שלמותה. על-פי הערכות שונות, כ-100,000 תושבים, בעיקר נשים וילדים, נמלטו מבתיהם, אך עוצמת הקרבות, התנאים הגיאוגרפיים והאיפול הממשלתי מקשים הן על כוחות הסיוע של האו"ם, והן על הסיקור התקשורתי, מלהגיע לאזורי הקרבות.
גם אם המרכיב העובדתי בהאשמות אירן וסעודיה קטן מהמרכיב ההסברתי, ניתן לראות בלחימה בתימן, יותר מאי פעם, לא רק איום פנימי על יציבותה, אלא איום גובר לביטחונה של ערב הסעודית, חצי האי ערב והאזור כולו. הלחימה הופכת את תימן, במידה רבה, לזירת מאבק נוספת (חשובה ביותר, בשל מיקומה האסטרטגי) בין אירן השיעית-רדיקלית, המבקשת להעצים את השפעתה האזורית, לבין כוחות סונים-פרגמאטיים המבקשים להביא להכלתה.
תימן, בשונה משכנותיה בחצי האי ערב ובמפרץ הפרסי, המבקשות גם הן לבלום את ההשפעה האירנית, אינה מסוגלת לשלוט באופן אפקטיבי על כל המרחב הריבוני שלה, מה שמעניק לגורמים רדיקאלים שונים גישה חופשית למדינות המפרץ, קרן אפריקה והמדינות השוכנות לחופי הים האדום. המדינה הערבית הענייה ביותר, זוכה להתעניינות מחודשת בחודשים האחרונים גם מצד קציני צבא אמריקנים בכירים, המודאגים ממאמצי אל-קאעדה להקים שם בסיס אזורי. לפני כחודש ביקר במדינה הגנרל פטראוס, מפקד פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM), והתחייב לסייע לממשלה המקומית בסיכול הטרור. לא ברור האם האמריקנים מסייעים לממשלה בצנעא להלחם גם בהתקוממות בצפון המדינה, והאם עיתוי הביקור קשור לכך.
הלחימה הנוכחית חשובה על-רקע ניסיונותיה של אירן לבסס נוכחות בזירת הים האדום ובקרן אפריקה. במסגרת זאת, אירן הגבירה את נוכחות הצי שלה באזור מפרץ עדן (בטענה כי נשלח להילחם בפיראטיות הפושה באזור). היא גם מקדמת את השפעתה הפוליטית ומבססת את קשריה הכלכליים עם סודאן, ג'יבוטי ואריתריאה באופן שיאפשר לה לקיים נוכחות צבאית פעילה בים האדום, ואפשרות לנצלה לפעילות נגד ישראל. גם אם הסכסוך בתימן רחוק ממסכי הטלוויזיה, הוא נושא בחובו משמעויות אזוריות. מעבר ליציבותה הפנימית של תימן, זהו מבחן נוסף, ליכולתו של גוש המדינות הפרגמאטיות לבלום את השפעתה האזורית של אירן, וגם אם פרץ האלימות הנוכחי יסתיים בעוד הפסקת אש, הרי שיציבותה תעמוד למבחן במהרה.
|