קיר תומך בשלבים

יש לדעת כי הקיר התומך אמנם תיאורטית אמור להיבנות בקו הגבול, אולם בפועל ולמעשה הדבר בלתי אפשרי, כי לא רק שלקיר התומך יש עובי מסויים, אלא גם יסוד יש לו, וסוג היסוד - רחב. אף שהיסוד מצוי מתחת לפני הקרקע, פלישה של יסוד הקיר אל שטחו של מגרש - מהווה פלישה לכל דבר ועניין, ויש לראות בבניית הקיר התומך "מקרקעין שבמיצר" כמוגדר בחוק המקרקעין תשכ"ט - 1969, סעיף 49, אע"פ שבחוק מדובר על מיקומם "במיצר", (הינו: בקוו הגבול), כוונת הדברים היא שככל שסביר לדייק - אמצע הקיר יהיה בגבול, ועוביו כמו גם יסודותיו יחרגו למגרשים מזה ומזה. להלן סימן ד' לחוק המקרקעין בשלמותו: "סימן ד': מחוברים שבמיצר בעלות ושימוש 49. (א) קירות, גדרות, עצים, ומחוברים כיוצא באלה הנמצאים במיצר של מקרקעין שכנים (להלן - מחוברים שבמיצר), יראום כנכסים בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין השכנים, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. (ב) מחוברים שבמיצר רשאי כל אחד מבעלי המקרקעין להשתמש בהם למטרה שלשמה הוקמו, וחייב הוא להשתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין לפי שיעור שהוסכם ביניהם, ובאין הסכם כזה - בחלקים שווים, זולת אם מידת השימוש בהם היתה שונה. פירות שנשרו לתחום אחר 50. עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר, פירותיהם שנשרו לתחום מקרקעין שכנים הם של השכן; נשרו למקום שיש לציבור גישה חפשית אליו, זכאי כל עובר-ושב ליטול אותם לעצמו. צמחים הגדלים סמוך למיצר 51. עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן - השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השורשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי-סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים." נושא זה עלה לדיון בסכסוך בין שכנים, שהם בעלים של מגרשים צמודים עם הפרשי גובה. מדובר בת"א 1274/04 נאור דמארי נגד תומר אקוע, פדאור 06 (21) 48. הקיר התומך נבנה לסירוגין - תחילה חלקו התחתון נבנה ע"י התובעים, וכעבור כשנתיים המשכו נבנה ע"י הנתבעים וזאת כדי למנוע סחף והדרדרות אדמה מאדמת הנתבעים לאדמת התובעים. בית המשפט ראה בבניית הקיר התומך מקרקעין שבמיצר, ופסק כי התקיים הכרח בטיחותי לבנות את הקיר התומך. להלן תיאור העובדות מתוך פסק הדין ובהמשך מסקנת בית המשפט: "אשר על כן, אני מקבל את טענת התובעים כי המצב העובדתי במקרקעין נשוא המחלוקת הוא כי מגרשם של הנתבעים גבוה ממגרשם של התובעים בכשלושה מטרים, ולפיכך היה צורך לתמוך את הקרקע שבמגרש הנתבעים, וזאת על מנת למנוע הידרדרות של אדמה ממנה אל חלקתם של התובעים, ומסיבה זו, ורק מסיבה זו, נבנה קיר תומך בין שני המגרשים. לפיכך, לאחר שקבענו את העובדות לאשורן, והגענו למסקנה כי היה הכרח בטיחותי להקים קיר שיתמוך את האדמה שבמגרשם של הנתבעים על מנת למנוע את הידרדרותה, השאלה הבאה שיש לדון בה היא שאלת חבותם של הנתבעים להשתתף בעלות בנייתו של קיר זה." שיעור ההשתתפות בהוצאות בניית הקיר נקבע בהמשך, כדלקמן: "נוכח האמור, אני קובע כי חלות על המקרה שבפנינו הוראות חוק המקרקעין בעניין מחוברים שבמיצר, ולפיכך הנתבעים מחויבים להשתתף בעלות בנייתו של קיר התמך, כאמור בסעיף 49(ב) לחוק המקרקעין." הבהרות הנדסיות: • האלטרנטיבה לקיר התומך יכולה להיות ביצוע מישור משופע מיוצב ע"י תשתית מתאימה ויריעות גיאוטכניות או מסלעה. אלטרנטיבה זו אינה סבירה מהטעמים הבאים: -- כשמדובר באזורים בנויים, ולא בשטחים ציבוריים פתוחים רחבי ידיים, המסלעות - או הסדרים חליפיים לקרקע משופעת מיוצבת - גוזלים שטח נרחב ויקר, עד כדי חוסר סבירות בביצוע בין בניינים ובתי מגורים. -- גם למסלעה ולהכנה מקצועית של קרקע משופעת - יש מחיר, כך שלא מדובר בפתרון זול אשר ביצועו פשוט. מסלעה בלתי מקצועית - תגרום להדרדרות אבנים וסחף. -- גם מסלעה וגם קרקע משופעת מיוצבת טעונים אמצעי הגנה למניעת נפילה, בהתאם לתקנים הישראליים 1142 ו- 2142, דבר המוסיף עלות ומפריע לשימוש. -- בניגוד לקיר תומך, קרקע בשיפוע מן הסתם כוללת גינון הטעון אחזקה וטיפוח בתנאים לא קלים כבמישור. • בהנחה של קיר בטון מזוין, אפשר שעוביו יהיה 25 ס"מ בחלקו העליון או מידה אחרת כפי שנקבע ע"י מהנדס רשוי המתכנן את הקיר והאחראי ליציבותו, אך בבסיסו - הרוחב הינו 1 מ' ויותר, דבר המצריך חפירות ומילוי חוזר בעת ביצוע, פלישת בעל מגרש א' אל שטחו של בעל מגרש ב', ומגבלות בנטיעת עצים עם שורשים עמוקים בצדי הקיר מזה ומזה בהתאם למיקום הביסוס. • בגמר ביצוע הקיר התומך את הקרקע - ייבנה, כמובן, מעקה תקני לשם הגנה מפני נפילה, ואף עלותו תחול על שני הצדדים שווה בשווה. • יש לפסול, ברוב המקרים, קיר כובד (להבדיל מקיר בטון מזוין), כי קיר כובד הבנוי מביטון ואבני לקט ללא זיון - הולך ומתרחב כלפי מטה עד כדי רוחב של 40% מגובהו. צא וחשב מהו השטח הנגזל בעטיו של קיר כובד לצורך הקמתו... • על פי ת"י 940 יש לדאוג לשחרור לחץ הידרוסטטי, באחת מהשיטות ההנדסיות המקובלות, דבר היוצר פגיעה נוספת בשימוש המקרקעין שלצדי הקיר. כאשר מבצעים נקבים בקיר התומך, הרי מהם מוזרמים מי ניקוז למגרש היותר נמוך, ובצד המגרש הגבוה - יש לבצע שכבת חצץ מנקזת בעובי של 30 ס"מ לכל הפחות. לאור כל ההיבטים ההנדסיים, מוטב לצדדים האמורים לגור בשכנות - "לאחד כוחות" ולבצע את התכנון וההקמה של הקיר התומך בהסכמה הדדית ובשיתוף פעולה מראש, ואם לא כן להתחשב זה בצרכיו של זה. האלטרנטיבה היא - דיון משפטי. זאת ועוד, גם במקרה כבתיק 1274/04 נאור דמארי נגד תומר אקוע, המתואר לעיל, בו צד א' בונה את הקיר התומך לפי צרכיו ובאיחור של שנתיים בא צד ב' שכנו ומבצע המשך והתאמה של הקיר התומך - מומלץ כי יאתרו השכנים איש את רעהו כדי להתאחד בבניית הקיר התומך, והיה וצד א' בונה את הקיר לבדו - מצופה כי יבצעו כך שיתאים גם לצרכיו העתידיים של שכנו, עד כמה שהדבר ניתן לידיעה מראש.