אוכלוסיית הקשישים היא אוכלוסיה בעייתית מאוד לעצמה ולחברה, בכל המובנים. בצד הצרכים החומריים שחיוניים מאוד בחיי היומיום שלה, ישנם צרכים נפשיים, שלא זו בלבד שעומדים בפני עצמם אלא שיש להם השלכה ממשית על מצבם הפיסי של הקשישים. המתווכים בתקשורת ובתרבות מתעלמים מן הביקוש, הטלוויזיה היא מדיום פסיבי. האינטרנט - אקטיבי.
אני גולש "ותיק" בבלוגוספירה. ותיק במירכאות כפולות, מכיוון שאני יחסית ותיק בשימוש באינטרנט כבלוגר וכן ותיק בשנים. עיתונאי שמצוי בתחום אמר לי, שלדעתו יש שניים-שלושה "ותיקים" בגיל שלי שכותבים באופן פעיל. הוא יכול היה באותו רגע לחשוב על שניים: אורי אבנרי - מבוגר ממני בכמה שנים, ואני - שנינו עיתונאים. לדעתי ישנם יותר, שקרובים קצת לגיל שלנו, אך למה לי לחלוק על נתון שיש בו מן התואר של
"זקני העדה הבלוגוספרית". אבל גם אם הערכה זאת לא מדויקת, כנראה שלפחות בישראל לא רבים מבין האוכלוסיה ה"סניורית" כותבים מאמרים דרך קבע באתרי האינטרנט. זה לא אומר שהם לא משתמשים באמצעי הזה. משתמשים ועוד איך, אבל יותר להתכתבות, לחיפושים במנועי הכלי הזה, ללמידה ולהעשרת ידע בכלל, מאשר לכתיבה אקטיבית, כולל טוקבקים.
לא מכבר פגשתי ידידה ותיקה, אישה אינטליגנטית ואינטלקטואלית, שמילאה בשעתה תפקיד בכיר בטלוויזיה והיא תוהה איך בכלל ניתן לכתוב "בלוג"? אמרתי לה: "אם את יודעת לכתוב, והרי את יודעת - כיתבי בכל נושא שעשוי לעניין קוראים, ואין ספק שיאמצו אותך". אישה זאת, בראשית שנות השבעים, נמנית עם קבוצה גדולה של השכבה המבוגרת בישראל, שהולכת וגדלה, אשר עדיין יש לה הפנאי לעסוק בדברים אחרים מלבד תחזוקת בית וגוף.
סוגיית הפנאי תופסת כיום מקום רחב, גם במחקר ובהגות. הרבה מאמרים, מסות, מחקרים וספרים התפרסמו בנושא. ותמצאו את הנושא באתרי האינטרנט, כמובן. יש גישות שונות לנושא הפנאי. הגישה
התועלתית - הפנאי כמסב עינוגים. הגישה
הריגושית - להיות חלק מן החוויה הקבוצתית. והגישה
החברתית - לתרום לחברה. אני מאמץ את כל אלה כאגד אחד. כמובן וכמובן שלנושא היבט כלכלי-שיווקי מן הדרגה הראשונה. אני כבר התייחסתי לכך במאמר
"העתיד שייך גם לקשישים. העולם יודע זאת. ישראל - עדיין לא" (דצמבר 2006). וכאשר מדובר באוכלוסיה המבוגרת הבעיה היא אקוטית.
לפי נתונים סטטיסטיים, בסוף שנת 2007 מנתה אוכלוסיית ישראל 7.244 מיליון נפש. אוכלוסיית המבוגרים בני 65 ומעלה מנתה 708,000 כלומר 10%. בכל אחד מבין ארבעה בתי אב בישראל חי אדם מעל גיל 65. אוכלוסיה זאת גדלה מדי שנה ב-10,700 נפש בשנה ולפי התחזיות - בשנת 2030, כלומר בעוד 20 שנה לערך - היא תגיע ל-1.4 מיליון, כאשר קצב הגידול הוא פי 2.5 של האוכלוסיה הכללית (מתוך joc.org.il/mashav). גידול כפול מגידול שאר חלקי האוכלוסיה, גידול אשר דורש היערכות בכל התחומים ללא יוצא מן הכלל, כולל בתחום הפנאי. יחסית, המצב בישראל טוב יותר מאשר בארה"ב, שם הגידול מגיע ל-13% ובגרמניה ל-20%.