מכות מצרים - כמה פעמים שמענו את הביטוי! כל ההיסטוריה העתיקה של עמנו מבוססת על שחרור ויציאת עם העבדים משליטת המעצמה הגדולה באותה התקופה, שנחרבה כמעט בעצם היציאה ונכבשה אחריה על-ידי עם הנוודים (
חיקסוס – "עאמו" בפי המצרים) - ורק אחרי הרבה שנים הצליחה להתאושש. הסיפור ידוע לכולם ולא הייתי מזכירו לולא שאלה בסיסית אחת: האירוע, מנקודת מבט היסטורית, היה חד-פעמי או חזר על עצמו בצורה זו או אחרת גם בתקופות אחרות או במקומות אחרים? ברור שעוצמת האירועים לא יכלה לחזור, אבל בכלל, משהו דומה במקומות אחרים קרה או לא?
כדי לדעת מה קורה סביבנו, רצוי, ואפילו חובה, להבין את דרך התפתחות המאורעות, כדי שעמנו (לא מהגדולים בתבל) יצליח לשרוד בתקופה הנוכחית, שאיננה פשוטה כל כך (מתי היו תקופות פשוטות בהיסטוריה שלנו?)...
במשך אלפי שנות ההיסטוריה האנושית היו לא מעט מעצמות אדירות גם בכוח וגם בשטח. כולן נשארו בעבר: התפרקו, נחרבו או נכבשו על-ידי מעצמות חזקות יותר. בשינויים קיצוניים בקנה מידה עולמי - קודם כל נוצרים תנאים להיווצרות התהליך ואחר-כך שרשרת מאורעות מביאה את התהליך לכיוון השינוי. מהי נקודת ההתחלה? זו השאלה. האם יש דבר-מה משותף בין כל נקודות ההתהפכות הידועות לנו באירועים קריטיים בעלי השפעה עולמית?
נתחיל מיציאת מצרים שממנה פתחנו. בכל שנה אנו חוגגים את חג החירות בסדר פסח ומדברים על עשר מכות שבורא העולם הנחית על המצרים. היו רק עשר? מה עם האירועים שקדמו לתקופת המכות? אנו יודעים שלפני תקופת המכות התחלף שליט מצרים: נפטר הפרעה שבביתו התחנך משה רבנו והוכתר בנו תחתיו. האם בתקופת שלטון האב אירועי היציאה היו יכולים להתרחש? ברור שלא. עם ישראל הסתגל לכל קשיי חיי העבדות בתקופת האב כשהסבל עוד לא הגיע לשיאו והבן הוסיף רדיפות נוספות, עבודה עד לרמה בלתי נסבלת – ורק אז באה הצעקה הגדולה לאלוהי ישראל. בנוסף, לו הכל היה מתרחש בתקופת האב – הוא היה מגיב אחרת ומחוסר ברירה היה משחרר את ישראל ממש בתחילת האירועים, כדי לשמור על מצרים.
לסיכום: האירועים התחילו לא במכה הראשונה (דם) אלא בהחלפת השליט, ו
זו בעצם המכה הראשונה כי לולא הוא עלה לשלטון, ייתכן, שכל סדרת המאורעות שבאו אחר-כך לא היו מתגשמים אחרי יצירת התנאים, במקרה שלנו - פילוג האוכלוסיה למצרים ולישראלים (לא ידוע למי היה הרוב). למה זה לא מודגש בתורה? מבחינתה זה לא היה אירוע חשוב.
אפשר לתאר את תהליך נפילת המעצמות באופן כללי כך: קודם-כל נחלש הכוח העיקרי המאחד את העֵם או קבוצת עמים (המהווים או יוצרים את המעצמה) ותחילתו של תהליך פירוד ומתחים פנימיים. בשלב השני מגיעות לשלטון אישיות או קבוצה שפעילויותיה מדרבנות את השינויים ואת תהליך פירוק הבסיס המאחד (יריבות פנימית, מאבק על שלטון). במקרה הצורך – באה "עזרה" מבחוץ: אסונות טבע, מכות הגורל, מגיפות/מחלות שהופכים את השליטה המרכזית לבלתי אפשרית. לאירועים אלה מצטרפת מלחמה או מפלה צבאית.
שתי דוגמאות בקצרה:
האימפריה הרומית הייתה מעצמה עולמית בתקופתה ונפילתה שינתה את העולם. מהי הנקודה שבה התחיל התהליך? היסטוריונים חלוקים בזה, אבל לכמה מאורעות הייתה השפעה גדולה אף על-פי שהנפילה הסופית של האימפריה התרחשה במחצית השנייה של המאה החמישית (הפלת הקיסר האחרון). את תחילת הנפילה אפשר לייחס כבר למאה השלישית לספירה עם התפשטות הנצרות, חלוקת האוכלוסיה למספר קבוצות שלא היה קשר ביניהן, משבר כלכלי בחלקה המערבי, החלשת השלטון המרכזי, פלישת שבטים ברבריים, החלשת הצבא והגדלת החלק של שכירי חרב גרמנים שהיו אמורים להגן על גבולות האימפריה מפלישת השבטים הברבריים - אלה הסיבות שהלכו והחריפו וגרמו בסוף לנפילת האימפריה.
במקרה של נפילת ברית המועצות, הסיבה העיקרית הייתה נעוצה בניוון הכלכלי שהביא אותה כמעט לפשיטת רגל, עליית מנהיגות של "זקנים סניליים", שלא היו מסוגלים לשנות את המצב ולהתאים את המדינה לעולם משתנה שמתפתח בקצב מסתחרר, ומלחמה חסרת תכלית באפגניסטן. אבל שום דבר לא היה קורה לולא עליית מנהיג חדש (גורבצ'וב) שהבין את הצורך בשינויים ובמקביל למכות "הגורל" שנפלו על המדינה מלמעלה: אסון צ'רנוביל, אסונות בצי הצבאי ובמקומות שונים אחרים. התאסף גם לחץ בלתי פוסק של יהודים ליציאה חופשית וכוחות הדמוקרטיים לשינויים – ובמשך 4-3 שנים המדינה התפרקה.