הדברים הבאים נכתבים מנקודת מבט אישית כביכול, אבל עניינם רחב בהרבה.
לפני חודשים אחדים ראה אור ספר שלי, בהוצאה משותפת של איגוד הסופרים והוצאת 'אוריָן'. הוא זכה לתגובות מצוינות, לכתבת ביקורת במוסף 'ספרים' של הארץ, לראיון בן שעה בתוכנית הרדיו 'בסימן קריאה' (עורכת: רונה גרשון), לראיון עם המחברת ב-NRG, ולערב דיון, קריאה ומוזיקה, שבו הוצג כיוצא-דופן מבחינת כתיבתו, סגנונו, תכניו ועוד. במקביל, פנה הד"ר חיים נגיד, ראש איגוד הסופרים, לחברת ההפצה 'ספרות עכשיו', כדי לדאוג להפצתו בחנויות.
כאן התגלה במלוא עוצמתו המנגנון המונופוליסטי רב ההשפעה ביותר הפועל מאחורי הקלעים של הספרות בארץ, קבלתה ותפוצתה. בראש הפירמידה עומדת – וזה כבר ידוע – 'סטימצקי', שהיא הוצאת ספרים בפני עצמה, בעלת חנויות ספרים רבות וחֶזקה להפצה ברוב חנויות הספרים הקיימות הפרושות ברחבי הארץ. לצידה מככבת רשת 'צומת ספרים' כשחקנית משנה בסצינה. כל ספר הרואה אור בארץ, מגיע עם צאתו לאור להכרעת האחראים לרכש בסטימצקי, השוקלים את סיכוייו להפצה רווחית.
יש להודות: תחילתה של דרך הייסורים הזאת היא בהוצאות הספרים עצמן, שבחירותיהן כבר מותנות מראש, במידה רבה, על-ידי הלך הרוח שמשרה חברת ההפצה שבראש, כלומר – על הבחירות לקחת בחשבון, קודם כל, את סיכויי ההפצה. לאחר שהבחירה נעשתה ונמצאה הוצאת ספרים שתוציא את הספר לאור, הידיים הבאות שאליהן יתגלגל הרך הנולד אלה חברות-הפצה משניות – המשרתות את סטימצקי (וגם את צומת ספרים). בחירתן של אלה את הספרים שיופצו כבר נקבעת ישירות על-ידי סטימצקי.
בזאת לא הגיעה לקיצה דרך הייסורים המוכתבת מלמעלה: עכשיו, משהחליטה האחראית על ה'רכש' בסטימצקי לקבל ספר להפצה (דבר העשוי להתארך חודשיים-שלושה והנתון ללחצים שונים), וליעד הנכסף מועברים עותקים במספר הנדרש, צפויות לקורבן הכרוך-ברכוּת תלאות סלקציה נוספות: כעת זו הקניינית של סטימצקי, שבידיה ההחלטה אם להפיץ את הספר בחנויות או לאו! (שמא שינועו במשאית או מיקומו על המדף בחנויות יגרע ממקומו של ספר מסחרי יותר...)
כדאי לשים לב לכך, שבכל שלביו של מסלול הסלקציה הקפדני והמתמשך, העיקרון המנחה את הבוחרים והמחליטים אינו עקרון ספרותי/איכותי – אלא עיקרון המסחריות.
ובכן, אחריתו של הספר שהופיע בתחילת הסיפור הזה הייתה מרה: הוא זכה והגיע אומנם להפצה אצל סטימצקי, אבל שם נעצר אצל הקניינית, שהחליטה כי אינו ראוי להפצה בחנויות. אחרי כל הייסורים שעבר עד לידתו ומכאן ואילך, דנו אותו הקניינים להיקבר במחסן כלשהו מתחת לערימות של יילודים אטרקטיביים ממנו.