שנת תש"ע נפתחה בגשמי ברכה באופן מוקדם מהצפוי וכולנו תקווה, כמובן, שגשמים אלו יהוו יריית פתיחה לשנה ברוכת גשמים. עם זאת, ניסיון העבר מלמד אותנו שלעיתים "הצלחות" מקריות או מקומיות הובילו לשינוי אסטרטגי במדינת ישראל; כך היה בחורף הגשום האחרון בתחילת העשור. אותו "חורף מוצלח" היה בסוף של דבר לאבן נגף בכל מה שקשור לבניית מתקני ההתפלה והביא אותנו לבור היבש בו אנו נמצאים היום. אינני טוען שאנו ניצבים אל מול בעיה דומה, מאחר שנכון להיום רשות המים, ברשותו של פרופ' אורי שני, מתנהלת באופן שונה לחלוטין, תוך הצבת יעדים ברורים ותכנון אסטרטגי ראוי. עם זאת, דוגמה זו מלמדת אותנו רבות על האופן בו מתקבלות החלטות במדינת ישראל, מה שנובע לעיתים קרובות משיקולי טווח קצר, תוך פגיעה מהותית בטווח הארוך.
היעד של מדינת ישראל חייב להיות חקלאות מקיימת, כזו שמביאה למקסימום את פוטנציאל הקולחין. חשוב להפנים עם זאת כי עיקרון הקיימות איננו רק "סביבתי", למעשה הוא בראשיתו חברתי. הפיכת התוצרת החקלאית למוצר לעשירים בלבד עומדת בניגוד מוחלט למדיניות שמציבה לנגד עיניה את צמצום הפערים החברתיים, לא רק בין עשירים לעניים אלא גם בין תושבי הפריפריה והמרכז (במקרים רבים מדובר בהקבלה זהה). אני חושש שאם בסיטואציה מסוימת המגזר החקלאי יספוג קיצוץ נוסף בהקצאות המים, המכה תהיה כה אנושה עד כי חלקם הארי של החקלאים לא יוכלו לעמוד בה, מה שיעצים את הפערים גם בתוך המגזר החקלאי עצמו.
בעת הזו, כאשר המגזר החקלאי מצוי במאבק מתמשך ואינסופי מול מנהל מקרקעי ישראל, כאשר רווחי החקלאים נשחקים באופן מתמיד וכאשר התמיכה החקלאית איננה מהווה עוגן, כל מכה נוספת יכולה להיות זו ש"תשבור את גב הגמל". במצב כזה מדינת ישראל תהפוך להיות תלויה כמעט לחלוטין בייבוא תוצרת חקלאית טרייה. בטווח הארוך, לאור התחזית של משבר מזון כתוצאה מעליית רמת החיים במקביל לשינוי האקלים, ההשלכות יהיו בעייתיות בעבור מדינת ישראל ובעיקר בעבור האוכלוסיה מהמעמד הבינוני ומטה. חבל שקרטל הקבוצות החברתיות אינו מבין זאת ומקריב את העתיד למען רווחים פופוליסטיים בהווה.
לסיכום ניתן לומר, שלא רק החקלאות מתבססת על מים, לא רק המרחב הכפרי כולו מבוסס על המים, אלא גם היכולת לשמור על פערי מעמדות סבירים במדינת ישראל תלויה ביכולת של מדינת ישראל לספק לכלל האוכלוסיה מוצרי יסוד במחירים סבירים. לשם כך חייבים להבטיח את עתיד חקלאות במדינת ישראל. עדיף לתחזק את החקלאות תוך קביעת הכללים מאשר להיקלע למצב בו יש לשקם מאפס את החקלאות בתנאים שלא אנו בחרנו.