הטעויות הגדולות של ח"כ ג'ומס

ח"כ ג'ומס גדל בתנועת השומר הצעיר שדגלה במדינה דו-לאומית. במשך השנים נעלם לה וגם לו הדגל הזה, כמו הדגל האדום של אחד במאי, כמו התמיכה של מפ"ם בבריה"מ, כמו התנועה הקיבוצית בה גדל שבכישלונה החברתי היה כשפגשה את המציאות, הפכה מקיבוץ לקהילה דרך ההפרטה, תהליך קפיטליסטי של שוק חופשי לכל דבר ועניין. כנציג מפ"ם ובמפלגת מרצ, לג'ומס היה גם חלק בהידרדרות המעשית, הפוליטית והמוסרית של ההסתדרות הישנה, ההיא, של ישראלוביץ והברפלד. הוא הוביל פעמיים מפלגות לכישלון אלקטוראלי של שלושה מנדטים בלבד: בראש מפ"ם כנסת 12, בבחירות 1988, וגם בבחירות לכנסת ה-18 בראש מרצ, בשנת 2009. אין ספק שבכל אלה, האשמה היא לא רק בו אישית, אלא בדרך הפוליטית שהולך והוליך את חבריו. וכדרך הנכשלים, מטיף מוסר לראש הממשלה...

"SELF DETERMINATION", זכות ההגדרה עצמית, עומדת לזכותו של כל עם על-פי המשפט הבינלאומי, אלא שאליבא דברגותי, המושג הזה קיים אך ורק עבור הפלשתינים. לכן ישנה חשיבות ראשונה במעלה לדרישת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מהנהגת הפלשתינים, להכיר בזכותו של העם היהודי למדינה בארצו שלו. ההכרה בכך היא הבסיס לשלום, חוסר ההסכמה לכך, מהווה חלילה את הבסיס למלחמה. ושוב טועה ח"כ ג'ומס, שמנסה דווקא "להבין" את המנהיג הלאומי הפלשתיני "החשוב" הזה בוויתור לתביעה הזו.

קיבוץ להב, בו חבר ח"כ ג'ומס, עבר הפרטה והפך ליישוב קהילתי. במהלך ההפרטה בנה מבנים ללא אישור וללא רישיון. קיבוץ להב הורשע על כן בבית משפט השלום בבאר שבע בעבירה בבניית מספר מבנים ללא היתר בין השנים 2003-2001 בשטח כולל מעל 700 מ"ר. בית משפט השלום גזר על קיבוץ להב קנס בסך 200,000 שקלים, חתימה על התחייבות בסך 300,000 שקלים, וכן הוצא צו הריסה למבנים שנבנו ונקבע תשלום כפל אגרה. נשאלת השאלה - מאין שואב ח"כ ג'ומס, יושב-ראש מפלגת מרצ, את כוחו המוסרי לטעון כנגד התנחלויות כלשהן, כשבידן אישורי בנייה חוקיים? לאור העובדות הללו, במקום להטיף מוסר לראש הממשלה, ראוי שח"כ ג'ומס ייטול נא קורה מבין עיניו, יעמוד הוא על בימת הכנסת ויאמר "לי אין זכות מוסרית לטעון כנגד התנחלויות חוקיות". אחרת, האם ייחשב "כטובל ושרץ בידו"?

לפני שיטיף מוסר לראש הממשלה, ולפני שיישא דרשה למען שחרור ברגותי, ראוי על כן שח"כ ג'ומס יבחן את דרכיו ואת מילותיו ביתר הקפדה בנאומיו בכנסת, ויפיק לקחים. למשל, ראוי שילמד מחתן פרס נובל לשלום, נשיא המדינה שמעון פרס, שאמר בהקשר לשיחות עם אבו מאזן, ועם הנייה מעזה, בראיון בגלי צה"ל, עם טלי ליפקין-שחק, 10.11.08: "אי-אפשר שרק ישראל תהיה המוותרת". ועוד אמר הנשיא שמעון פרס בנאום באוניברסיטת אוקספורד, אנגליה 18.11.08: "הנוסחא שטחים תמורת טילים איננה עובדת". עקב כך שח"כ ג'ומס הולך לאיבוד בדרכיו הארוכות, הפתלתלות, ראוי שח"כ ג'ומס הפעם לא ירחיק לכת וילמד גם מחברתו למפלגה, ח"הכ לשעבר זהבה גלאון, שאמרה: "השמאל התחיל את הגסיסה שלו בשנת 2000 ומת בשנת 2009... הקונספציה של מרצ משנת 2000 של ללכת עם הזרם, כמו דגים מתים, שנסחפים, הקונספציה הזו קרסה" (מוסף הארץ לשבת, 3.4.09). על כן, ראוי לו לח"כ ג'ומס, במקום להטיף לראש הממשלה, שיחליט, כדברי צ'רציל, אם רוצה הוא להיות מדינאי שאיבד דרכו, או פוליטיקאי גרוע של האינטרס הערבי האנטי ציוני שישרת אותו.

כידוע, ברגותי, מנהיג פלשתיני, נשפט למאסר ממושך בגין אשמת רצח אזרחים ישראלים. ברגותי במאסרו זוכה לביקורים על-ידי ח"כ ג'ומס. ברגותי, כמו כל ההנהגה הפלשתינית, גם זו המתונה, התומכת בהסכם ז'נבה, לא מכיר בתנועה הציונית כתנועה לשחרור העם היהודי. ברגותי ושות' טוענים שאין עם יהודי, יש רק אנשים המאמינים בדת היהודית. והרי ח"כ ג'ומס איננו דתי. אז מהו על-פי ברגותי? לפי ברגותי וחבריו, התנועה הציונית, בה חבר ח"כ ג'ומס, היא תנועה גזענית ותו לאו. ברגותי גם מסיק כמה מסקנות: האחת היא שלשום דת אין מדינה, לכן אין אפשרות כזו ליהודים, בטח לא לציונים. כלומר, אין זכות קיום למדינת היהודים. המסקנה השנייה מבחינתו, היא שישנו ערבי מוסלמי, ישנו ערבי נוצרי, וכך ישנו ערבי יהודי. מושג זה האחרון, לא מובן כלל לישראלי המצוי. אין עם יהודי, אבל ישנה האומה הערבית. בתוך העם הערבי יושבים מאמינים בדת היהודית, כמו בכל מדינה אחרת בעולם, והם "כופרים". עוד חושבים המנהיגים הפלשתינים, כי היות שמוחמד הוא "הנביא האחרון", הוא מבטל את כל הנביאים הקודמים. והכותל המערבי הוא בכלל קיר של מסגד עתיק. מכן גם שלדת היהודית אין זכות קיום. כלומר, "אתם היהודים הציונים הגזעניים, מה אתם עושים כאן?". בהשתכנעות עצמית שכזו, טרח ברגותי לרצוח ישירות ובעקיפין יהודים, אזרחי ישראל רבים. אין ספק שברגותי לא מאמין בזכות העם היהודי למדינה בארצו. פעם "פתר" ג'ומס את הבעיה הזו בעזרת השומר הצעיר, מדינה דו-לאומית, וזה לא צלח. האם הפעם מנסה ח"כ ג'ומס לפתור זאת בלשחרר את ברגותי, תרתי משמע, גם מההכרה בזכותו הטבעית של העם היהודי למדינה משלו בארצו ההיסטורית? לאחר שח"כ חיים אורון במשך השנים נטש הרבה רעיונות אידיאולוגיים לא מציאותיים, בהם נטש את רעיון המדינה הדו-לאומית, ולאחרונה נטש את רעיון "זכות השיבה" אלא שעדיין, בינתיים, הוא מחזיק ברעיון גבולות "הקו הירוק", שמשמעותו, גם, גבולות 67' ללא תיקונים, מושג "אלטע זעכן" הלקוח מעגלה פוליטית שכזו. לא ברור אם לח"כ ג'ומס מובן שדווקא בגבולות הקו הירוק, גבולות שלא יחזיקו מעמד, נהפוך למדינה דו-לאומית (שלב בדרך לחיסול מדינת היהודים, מדינת ישראל). האם זו כוונתו, להגשים חלום ישן?