הטור של פריצי

אהוד ברק סייר בצפון, וכשנאם בקריית שמונה הוא התגאה שם על תשע שנים של שקט. דבריו הגאים שודרו ברדיו, ולא חלף זמן וקטיושה נחתה בסביבה. להזכירו ולהזכיר לנו שכבר היו לנו שרי ביטחון שהפגינו מנהיגות וביטחון, נאמו על עוצמתנו והלכו זקופים, ואח"כ נדרשה ועדת חקירה ממלכתית בכדי לתרץ לציבור מי שגה באיזו קונספציה, ואיזה מודיעין לא ראה מה עומד לו מול האף. קצת ענווה, מר ברק. שים רטיה לפיך.

משרד החינוך טוען שתנועות הנוער לא מקיימות את הערכים שלהן. גוף בשם "הרשות הארצית למדידה והערכה" טוען שיש בהן יותר הצהרות וכוונות טובות מאשר ביצוע בפועל, ושרב החניכים באים מרקע מבוסס ורק מיעוטם מהשכבות העניות. המחקר טוען שהפעולות ההתנדבות נעשות כ"מבצע" ולא כמחויבות ארוכה, וכי ההורים מתבקשים לשלם לעיתים עד 1,500 שקל לשנה. יכול להיות שזה נכון ותנועות הנוער עסוקות בעצמן, עושות רק מבצעי התנדבות קצרים וגובות 100 שקל לחודש כדי לממן פעילותן וטיוליהן, אבל זה עדין עדיף פי אלף על מה שמתרחש במערכת החינוך. זו שגם עולה פי 10 על כל תלמיד וגם לא מביאה שום כיף או שמחת חיים לשום ילד.

ארקדי גאידמק הורשע בצרפת על סחר לא חוקי בנשק. העולם החליט בזמנו למנוע אספקת נשק ותחמושת מממשלת אנגולה, בשל מסעות טבח נוראיים שהיא ביצעה באוכלוסיה האזרחית שלה, אבל גאידמק הוא שהמשיך וסיפק לה את הכלים. כשהפך למבוקש, הפך פתאום לציוני, ובטרם ידע מילה בעברית ניסה להכנס לפוליטיקה הישראלית, כאילו שזו אינה יודעת לייצר לנו בעצמה טיפוסים כמותו. לשימת לב כל זוללי הקבאבים, שמחאו לו כפיים מעל הסטייקים חינם שהוא ארגן להם בחגיגות יום העצמאות שלו בפארק הירקון, והגיבו כאן בזעם כשהוזכרו להם הדברים בזמנו. קישור ליום הזכרון של גאידמק

נובמבר הגיע וחגיגות רצח רבין בעצומן. לא הייתה שעה ברדיו בלי איזכור מורשתו, ממהדורות החדשות ועד לתוכניות בישול וסריגה. הכי טובים השנה היו שדרני רשת ב', שקיימו בשידור חי דיון עמוק ורציני על למה הם עוסקים בנושא בצורה כה רחבה ומוגזמת שעה שאין להם מה לומר או לחדש בנושא. זה תרם עוד חצי שעה. יוצא לי לפעמים לדווש בפארק לטרון, בין חורבות 3 כפרים שתושביהם סולקו ב-67, ובין עצי זית שקד ותאנה שמי שנטעם אינו נמצא שם לקוטפם, ואני שמח שיש לי היכן לרכוב על אופניים בלי אנשים שיפריעו, וככה אני נזכר במורשת שלו. על-רקע נסיבות אלה, אפשר לקבל פטור משאר השידורים?

בדיקות מעבדה שנערכו למכשיר "הינשוף" המשטרתי העלו כי מיצים שונים, כמו נקטר, לימונענע או סתם תירוש, מטים את תוצאת בדיקת האלכוהול ומעלים את התוצאות המתקבלות באחוזים משמעותיים, עד כדי 32%. זה משמעותי מאד, כי יתכן שמי ששתה אלכוהול במידה, אבל שתה גם סתם כוס מיץ, יורשע כנוהג בשיכרות ללא הצדקה. זה כמו שהרדאר המשטרתי יטעה ב-32% ובמקום 100 קמ"ש הוא יקבע שהמכונית נסעה ב-132 קמ"ש. דובר אגף התנועה במשטרה הגיב שזה לא משנה דבר, כיוון ש"מימצאי הבדיקה הם חסרי כל תוקף משפטי". בינתיים זה נכון, כי הבדיקה לא נעשתה מתוקף צו משפטי, אבל התגובה הצינית הזו היא שמדאיגה. דווקא בגלל שכולנו רוצים להוריד נהגים שיכורים מהכביש, אנו רוצים מכשירי מדידה אמינים. שלטון החוק צריך להיות הגון, ותשובה שמתכסה רק בתירוצים משפטים כשעולה בעיה ושאלה של אמינות, היא מסוכנת. מומלץ למשטרה ליזום בעצמה את בדיקת המכשיר ולא להמתין לצווים שיגיעו מבתי המשפט. ומומלץ למשטרה למצוא דובר שמגיב כמו בן-אדם ולא בתירוצים משפטיים. את הנוכחי הם יכולים להעביר לפרקליטות.

דניאל בן סימון שהתפטר מתפקידו כיו"ר סיעת המערך בכנסת הבהיר שהוא יפעל כאילו הוא סיעה עצמאית. אחרי 5 חודשים בהם היה יו"ר של כלום הוא התחייב לפחות להיות היו"ר של עצמו. גם זה משהו, למי שעמדותיו החברתיות אמורות למקם אותו לצד המורדים במפלגתו, עמדותיו המדיניות ממקמות אותו לצד המורדים באש"ף, אבל עמדותיו האופורטוניסטיות מיקמו אותו ליד ברק. עד כה הוא לא הוכיח את עצמו, למרות שאם תוקם סיעת הפחדנים של יוצאי מפלגת העבודה שישבו על הגדר וחיכו לראות מי ינצח לפני שהם יורדים למגרש, הוא בהחלט יוכל להתמודד על הנהגתה מול שלי יחימוביץ. בשלב זה הוא החל כבר בפעילות בינלאומית והשתתף בכנס מוסלמי גדול במרוקו, משם הוא התראיין וסיפר על חשיבות מאמציו ותרומתו לפיוס ושלום. מעניין דניאל הזה. לא הצליח להביא לפיוס בין 10 אנשים באותה מפלגה קטנה בה היה יו"ר הסיעה, וישר עבר לעשות פיוס עם כל העולם המוסלמי. בחור אופטימי.

שמו של עו"ד צבי אגמון מירושלים הועלה כמועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ומייד פורסם שמאז 2005 שוכב נגדו בפרקליטות תיק חשדות למרמה בפרשה שהחלה בשנת 1996. אני לא יודע מה יש בתיק, אבל ברור שבזאת מועמדותו ירדה. זה מה שטוב בשיטת הפרקליטות להחזיק תיקים פתוחים נגד אנשים. אם הם אשמים במשהו, הם חייבים לך טובה כל יום על זה שאינך מעמיד אותם לדין. ואם חפים מעוון, אתה מחזיק אותם, ליתר ביטחון, כבני ערובה תחת הפחדה. כמה טוב להיות הפרקליטות.