שר המשפטים לשעבר, משה ניסים, שהיה חבר באותה ועדה, נותן לנו הזדמנות - די נדירה, יש לציין - להציץ פנימה אל שהתרחש באותה ועדה, וללמוד דבר או שניים על האופן שבו מתקבלות החלטות בגופים מעין אלה.
הנה מה שאומר חבר הוועדה, שר המשפטים לשעבר, בראיון ברדיו והדברים ידברו בעד עצמם:
"... באותה ועדה (ועדת שמגר) לא הייתה דעת מיעוט. אומנם שני חברים, שאחד מהם הייתי אני, עמדנו ודרשנו ונימקנו מדוע צריך לפצל את סמכויותיו של היועץ המשפטי. אבל בסופו של דבר, כדי לקבל מסקנות אחידות שמאחדות את כל חברי הוועדה, וכדי לצאת בהחלטות פה אחד, קיבלנו את דעתו של היושב-ראש, שאנחנו מכבדים ומעריכים, שלא לפצל את סמכויות היועץ המשפטי... עוד כשהייתי שר המשפטים התחלתי בהליכים להפריד את הסמכויות הללו, אלא שלצערי תוך זמן קצר ביותר נתמניתי לשר האוצר ולא יכולתי להמשיך בתהליך...דעתי היום, באופן חד-משמעי, שחובה להפריד את התפקידים של היועץ המשפטי..."
עד כאן דבריו של חבר הוועדה.
ובכן, מסתבר שוועדת שמגר הייתה למעשה ועדת קישוט: היה לוועדה ראש, והיו בה חברים ששימשו שם כקישוט.
אבל מה שיפה בעמדתם של רבים ממתנגדי הפיצול הוא, שהם מציעים למנות ועדה - שוב ועדה - שתבחן מחדש את הסוגייה.
תנו להם ועדה תנו להם.
כי רק שם, בחדר האפל, ניתן לבצע אונס קבוצתי ואחר כך ליישר את העניבה השחורה - כיאה לאנשי כבוד.