ואולם, ב-2006 הוצע שדרוג למכשיר הביומטריה של דיסני: לא צריך יותר להכניס את שתי האצבעות. כלומר לא דרושות יותר שתי טביעות אצבעות. המכשיר נוטל רק דגימת דימות של האצבע ומזהה סדרת נקודות על האצבע (ונא לא לצבוע בג'לי ימי הולדת או בחומר דביק אחר כדי לא להרוס את המכונה...). המכשיר מודד את המרחק שבין הנקודות והופך את זה לרצף של ערכים מספריים.
בקיצור מחשב לפי נוסחא. אין צורך כבר להכניס שתי אצבעות כמו בכניסה לשדות התעופה בארה"ב. המכונות החדשות סורקות מידע מאצבע אחת. לא מאוחסנת תמונה של האצבע כולה אלא רק מידע נומרי שמכיל נקודות מסוימות.
טכנולוגיה זו נראה שאכן פותרת את בעיית זיופי הכרטיסים: האורח שרוכש נגיד כרטיס לעשרה ימים לא יכול להעבירו הלאה לכל המשפחה...
אולם אז קמו להם
מתנגדי הפרטיות: מהי מטרת המערכת החדשה של דיסני? איך נדע איזה מידע נאסף על-ידי המערכת של דיסני ולאיזה מטרה הוא משמש ולמי הוא מועבר? האם אין מתווסף לו מאגר נתונים ביומטרי כאן?...
לא היו שלטים בכניסה שמסבירים את מהות המכונה, ואם שאלו את השומרים הם היו מסבירים בכניסה אודות המערכת. עדיין מבקרים חשו שישנה בעיית שקיפות. יש כאן חוסר פרופורציה בין דרישת יתר אינפורמציה עבור פארק שהוא בסך-הכל פארק שעשועים. נטען שלמעשה טכנולוגיה ביומטרית היא טכנולוגיה שמתאימה למתקני ביטחון ברמה הגבוהה ביותר – ובאמת מדוע משתמשים בה בארה"ב? במידה רבה המניע הוא ה"ניין אילבן סקייר". כלומר הפחד מכניסת טרוריסטים. בנוסף נטען, שמבחינת האתיקה לא מתאים לשים טכנולוגיה של מתקנים צבאיים או של ה-אף בי אי בכניסה לפארק שעשועים.
דיסני לדידם טוענים כנגד, שהמידע הפרטי מאוחסן והמערכת מנקה אותו 30 יום אחרי שפג תוקף כרטיס הכניסה או אחרי שהכרטיס לגמרי ממומש. דיסני הוסיפו שמבקרים בפארק שמתנגדים לקורא טביעות האצבע יכולים לספק תצלום זיהוי במקום – למרות שאופציה זו לא מפורסמת בכניסה לפארק.
מסתבר שדיסני חלוצה בענייני ביון, אבטחה וביומטריה. בשעתו כאשר דיסני הייתה חלוצה בתחום ב-2006, הממשל הפדראלי נזקק לעצות של מומחי דיסני בתחום, בגלל שעולמו של דיסני באורלנדו היה אחראי ליישום המסחרי היחיד הגדול ביותר בארה"ב של הביומטריה. ממשל ארה"ב היה מודע לפארק דיסני, כאשר דיסני התעניינה בטכנולוגית הביומטריה המתקדמת. נטען שכמה מעובדי דיסני היו בתפקידי ביון לשעבר בארה"ב. דיסני טענו כנגד שהמערכת שלהם כלל לא קשורה למאגר נתונים משפטי, והיישום היחיד הוא לקשר בין הכרטיס לאדם ולערך המספרי.
מומחים העריכו שהמכונות של דיסני מאחסנות את תמונת טביעת האצבע במלואה ולא רק ערכים נומריים. טענו כנגד דיסני, שמבחינה טכנולוגית ניתן לשנות מערכת ממערכת לוכדת נתונים נומריים בלבד לכזו שהיא מאחסנת תמונה שלמה של טביעת האצבע. זוהי
אופציה של התוכנה ולא של חומרת המערכת. רק עניין של שדרוג התוכנה ושכלולה.
דיסני טענה כנגד שהמערכת שלה נועדה אך ורק לוידוי כרטיסי כניסה. ושוב קמו החוששים שדיסני יכולה לחלוק את המידע על טביעות האצבע עם גורמים שונים אם הנתונים נשמרים ולא מושמדים מיד. זוהי אופציה ריאלית, שכן אם דיסני מוכרת כרטיס מנוי לעשרה ימים היא שומרת את הנתונים למשך עשרה ימים.
הויכוח שניטש לגבי המכונה בכניסה לפארק השעשועים של דיסני מדגימה את הבעייתיות של הפעלת מכונה ביומטרית. ישנו חשש שחברות פרטיות, פארקים של שעשועים וקניונים ישתמשו בטכנולוגית הביומטריה מבלי שיקבעו פרוטוקולים ברורים לשימוש.
וגם כאשר יקבעו פרוטוקולים אלה, ישנן תמיד פרצות. והסיבה היא שישנו כאן
שימוש בטכנולוגית ביון למטרות פרטיות, שעשועים ומרכזי קניות.
נטען כנגד דיסני שהיא רצתה לרכוש מכונה שמשתמשת בטכנולוגית זיהוי פנים. אין אישור לשמועה זו. מה שמראה שמכונת הביומטריה בכניסה לפארק של דיסני בנוסף גם הולידה שמועות ופחדים...
טכנולוגית זיהוי הפנים נועדה לדלות מתוך הקהל למשל פושעים וטרוריסטים. תוכנת זיהוי הפנים נוטלת מספר נקודות ומדידות, כולל את המרחקים שבין מאפיינים כמו עיניים, אף ופה, זוויות ומאפייני מפתח בפנים, ומודדת אורכים של חלקים שונים בפנים. בעזרת כל המידע הזה, התוכנית יוצרת תבנית יחידה שמכילה את כל הנתונים המספריים. את התבנית משווים למאגרי מידע עצומים של תמונות פרצופים שנועדו לזהות את האדם. אולם ללא מאגר נתונים גדול, מרכזי של תצלומי הטרוריסטים, הטיעון בעד זיהוי פנים ביומטרי נופל במידה רבה.
ניפגש בפארק השעשועים של העתיד?...