במדינת חלם החליטה הממשלה לשדרג את נושא הכליאה וגם לחסוך בתקציבי המדינה. המומחים נסעו לחו"ל כדי להתרשם וללמוד מניסיונן של מדינות אחרות בעולם בהן פועלים בתי כלא מופרטים. ועדות ישבו, דנו והחליטו, שהפתרון אותו יש לנסות, הוא הקמת בית כלא פרטי - מופרט, שיוקם על-ידי משקיעים פרטיים, שיפעילו אותו על-פי תקנים מחמירים, שייקבעו על-ידי הרשויות המוסמכות.
כמקובל במדינת חלם, הנושא הובא לאישור הכנסת והממשלה. הביורוקרטיה פועלת בצורה מסודרת ולאחר אינספור ישיבות ודיונים מתפרסם מכרז בו מפורטות דרישות הסף מהמשקיע, המפרט הטכני של המבנה ושל האביזרים הטכניים, שיאפשרו תנאי חיים סבירים לכלואים מבלי להפחית את דרישות הביטחון והבטיחות. המומחים גם מפרטים, לאחר דיונים מעמיקים ולימוד הניסיון שהצטבר בעולם, את שיטות הטיפול בכלואים, תזונתם ולבושם עד לפרטי פרטים. גם נקבעות, כמובן, הדרישות לרמתם, להשכלתם ולהכשרתם של המנהלים וסגל הסוהרים של המתקן החדשני בתחומו.
הימים חולפים והשנים עוברות. ועדת המכרזים, הכוללת את נציגי כל המשרדים והגופים הרלוונטיים, בוחרת את היזם אשר מתחייב להקים את המבנה ולציידו, לגייס ולהכשיר את הסגל וכמובן לתפעלו על-פי העקרונות והמפרטים שנקבעו. הכל בפיקוח הרשויות.
מיליונים רבים הושקעו בפרויקט החדשני, שהיווה מקור גאווה למשרד ביטחון הפנים ובפרט לשירות בתי הסוהר, אשר הפך אותו מוקד עלייה לרגל לכל מי שאכיפת שלטון החוק והטיפול באסירים ושיקומם חשובים לו.
כרגיל, במדינת חלם, שהכסף הציבורי בה, כידוע, אינו מוגבל, שום דבר לא הולך חלק. ביום בהיר אחד מתעשתים "יפי הנפש", אשר ניסו ולא הצליחו לעצור את הפרויקט בשלבים הראשונים שלו והחליטו להתחכם. מה שלא הצליחו בדרך הדמוקרטית בצינורות המקובלים, יצליחו, אולי, לעשות באמצעות הבג"צ, אשר "מחפש" נושאים באמצעותם יוכיח לכנסת ולממשלה בעצם מי שולט ומי מנהל את מדינת חלם. ביודעם את גישתו של הבג"צ, אשר מוסמך לבטל החלטות כנסת מבלי לקחת שום אחריות על תוצאות החלטותיו, פנו המתנגדים לבג"צ כדי שיבטל את הפרויקט.
לאחר "סחבת" של שנתיים וחבלי לידה ארוכים, במהלכם התקדם הפרויקט עד לסיומו, "נולד" א
חד מפסקי הדין השערורייתיים בתולדות המדינה. בג"צ החליט לבטל את הפרויקט, למען שמירת כבודם של האסירים, שאין זה ראוי כי גורם פרטי יטפל בהם ועוד ירוויח על גבם כסף מתקציב המדינה.
בג"צ שכח את בתי החולים הפרטיים, את המוסדות הטיפוליים הפרטיים לילדים ולנוער ולנגמלי סמים, את בתי האבות הפרטיים ועוד, אשר ניזונים מתקציב מדינת חלם. האם כבודם של המטופלים בהם נחות מכבודם של האסירים? במיוחד, כשברור לכל בר בי רב, שאם היו נותנים לאסירים לבחור בין שהייה בבתי הכלא הוותיקים עם הצפיפות הנוראית והתנאים הסניטריים הקשים, הרי שרובם לפחות היו בוחרים בבית הכלא החדשני והמרווח.
האם לא מזיזים לבג"צ סכומי הכסף האדירים שתיאלץ המדינה לשלם ליזמים שעמלו והקימו כחוק את הפרויקט האדיר הזה? כסף שיכול היה להתווסף לסל התרופות ולאפשר לחולים המתים כיום להתרפא? האם בג"צ מתכוון לערער את כל המערכת הדמוקרטית בישראל שמושתתת, לטוב ולרע, על הכנסת שנבחרה על-ידי העם ומייצגת אותו ועל הממשלה?
אין לי ספק שאם לא ייחסם הבג"צ, אשר נטיותיו ודעותיו נחשפו, גם במקרים אחרים, כלא תואמות, בלשון המעטה, לאלה של רוב העם, הוא ימשיך וינצל את חולשת הממשלה והכנסת ויכתיב את דעותיו גם במקרים ובנושאים רבים אחרים.
התוצאה תהיה, שבעצם קבוצה לא גדולה של שופטים, אשר לא נבחרה על-ידי העם, בעצם מנהלת את מדינת חלם.
