לכאורה קשובה הממשלה לרחשי הציבור ולמתנגדי החוק הביומטרי בכך שדחתה את יישומו בעוד שנתיים. אבל מנוסח החוק עולה כי "ההתנדבות" תהיה כרוכה בוויתור על קבלת תעודת זהות או דרכון ביומטריים בכלל. אז לטובת המתעניינים ניתן להנפיק תעודת זהות או דרכון ביומטרי ללא מאגר ביומטרי, המשמעות היא שטביעות האצבע של האזרח תהנה מאוחסנות על גבי התעודה ובכך תקטנה את אפשרויות הזיוף שלה, ובכך יתרונה הגדול. ההחלטה לשמור את המידע הזה במחשב ממשלתי כמאגר של המדינה היא מנהלתית ואין בינה לבין מניעת הזיוף של התעודה דבר.
אזרח שירצה לעמוד בחלק מתנאי הכניסה של מדינות אירופה וארה"ב בשנים הקרובות ולחסוך מעצמו ביורוקרטיה יאלץ לבקש דרכון ביומטרי ובתוך כך "להסכים" להכנסת פרטיו למאגר הביומטרי, כנ"ל אזרח שירצה לקבל תעודת זהות מאובטחת יאלץ "להסכים" שפרטיה יכללו גם במאגר הממשלתי.
תועלת המאגר הביומטרי קטנה הרבה מהסכנה שבקיומו, וגם "הפטנטים" שיצאו מבית היוצר של ח"כ שטרית בדבר חלוקת המאגר בין שני משרדים היא לכל היותר בדיחה שאין בה כדי למנוע תקלות שמתנגדי החוק חוששים מהן.