נתניהו, אירן והתירוצים

לאחר הקמת הממשלה הנוכחית התברר סופית כי הלקח היחידי שלמד נתניהו במדבר הפוליטי הוא להיכנע תמיד ומראש לשלושה גורמים: נשיא ארה"ב, התקשורת הישראלית ומערכת המשפט. זו הסיבה למעורבותו השערורייתית של שמעון פרס כנשיא במדיניות חוץ ובפוליטיקה, לכניעה ללא תנאי לתכתיבים הכלכליים של עפר עיני, לכן אין ועדת שרים להתיישבות, לכן אהוד ברק הוא ראש הממשלה (בפועל). את ההתקפלויות בנאום בר-אילן המיותר, בהסכמה למדינה הפלשתינית ובהקפאה, מייחסים ל"בעיה האירנית". אך מהו ההסבר לשלל ההתקפלויות בנושאים אחרים? הוויתור בנושא המע"מ על הפירות והירקות, הקריסה בנושא פיצול משרת היועמ"ש, ההתקפלות בנושא זהות היועמ"ש. מה התירוץ בקבלת תכתיבי השמאל הללו? לשיא פשיטת הרגל מגיע בנימין נתניהו בעסקת שליט. כלל לא עולה על דעתו לחנוק את החמאס בעזה, לשחרר את שליט בכוח ואפילו לא להוציא טלוויזיות מתאי רוצחי החמאס בבית ההבראה המכונה "הכלא הישראלי". במקום זה הוא נותן לחמאס את מה שלא קיבלו אפילו מאהוד אולמרט. נתניהו מעודד את הטרור על-ידי שחרור גדולי הרוצחים ומניח את התשתית למלחמה הבאה, הן באמצעות שחרור המפלצות הללו והן בגלל חיסול העונש וההרתעה. האם גם זה נכפה על-ידי אובמה בעזרת "האיום האירני"?

בנימין נתניהו הפך למנהיג עולמי כשביטא בקול רם וצלול את משנתו בסוגיית המלחמה בטרור וכיצד יתגונן המערב מפניו. גודל השפעתו נבע הן בשל כושר הביטוי והכתיבה שבהם ניחן והן בשל העובדה שאחיו יוני ז"ל, שנפל במבצע אנטבה, היה לאגדה ולסמל המובהק של היכולת להתגבר על הטרור. בתקופת אוסלו היה ביבי ראש אופוזיציה תקיף ולוחמני נגד המסלול ההרסני של ממשלת פרס - רבין. העניינים החלו להשתבש כשנבחר ביבי לראשות הממשלה, ולראשונה הוא נדרש ליישם את התיאוריה ולספק קבלות בשטח. גודל חולשתו התגלה לראשונה באירועי פתיחת מנהרת הכותל ב-1996. הרשות הפלשתינית פתחה בשורה של מהומות ואירועי ירי ובמקום להפוך את המתקפה להזדמנות לריסוק רשות הטרור, כבלה הממשלה את ידי צה"ל. נתניהו נסע לארה"ב, לחץ את ידיו של ערפאת, קרא לו "שותפי וידידי" והשתלב במסלול אוסלו. בהמשך מסר את חברון ולאחר מכן עוד 13% משטחי יו"ש בהסכם וואיי. עוד התקפלות נרשמה בשתיקתו נוכח הפרת ההתחייבות של קלינטון לשחרר את ג'ונתן פולארד כחלק מהסכם הנסיגה. גם זה היה בגלל אירן ואובמה? השנים שעברו והתקווה שנתניהו למד לקח החזירו לו חלק מן האמון הציבורי והחזירו אותו לשלטון. בדרך הוא הספיק להיכשל באופן מביך בהצבעה על ההינתקות, כשנכנס ברגע האחרון למליאת הכנסת ותמך בשרון, למרות שנחשב לראש המתנגדים. האם גם אז הייתה הבעיה האירנית או סתם עצבים רופפים?

בכך מוחק ביבי את כל המוניטין והקריירה שלו ואת כל התורה שלה הטיף במשך שנים ודווקא הוא האיש שמוביל לשיאים של כניעה ולפגיעה חמורה בשם הטוב שיצא לישראל בעמידה בפני הטרור, שעל בנייתו שילם בחייו אחיו, יוני. זה לא אובמה ולא אירן. חוסר הנכונות והיכולת של נתניהו לעמוד בלחצים מביא אותו לאובדן כבודו העצמי יחד עם אובדן שאריות הבושה. יצחק שמיר קלט אותו מזמן ובבחירות 1999, שאז עדיין היו מפוצלות, הטיל פתק לבן כשלא רצה לבחור באהוד ברק, אך לא היה מסוגל לתמוך בנתניהו. לכן עדיף גם שנתניהו לא יתקוף את אירן, כי כדי לטפל במהומת האלוהים שתתפתח לאחר תקיפה כזו דרוש מנהיג, לא רכיכה.