ביום כ"ה בכסלו מתחילים שמונת ימי החנוכה. לכולנו זו חוויה לראות את נרות החנוכה מאירים בחלונות הבתים. מה הערך המרכזי של אותה הדלקה בחלונות, אותה הארה של חשכת הלילה?
הרב אליהו חיים פנחסי: חשוב להדגיש לא את ההארה של החשיכה החיצונית, אלא את ההארה של החשיכה הפנימית. לעצור לרגע ולראות את החיים באור אחר, באור יהודי. להבין מאין באנו, מה עשה עם ישראל לאורך הדורות, כיצד שמר על זהותו ועל קיומו, ולהבין כי האור האמיתי הוא אותו יהודי שיתגבר על החשיכה של האמונות המתעות, של ההליכה בדרך התועה.
כיצד כל זה מתקשר למאבק של החשמונאים מול היוונים?
הרב פנחסי: זו בדיוק הנקודה, האור שלנו מול החשיכה שלהם. המאבק לא היה פיזי בעיקרו, למרות המאבק הצבאי, המאבק היה על רוח העם. הייתה פה מלחמה בין שתי השקפות חיים נבדלות לחלוטין, בין שתי תרבויות שונות, וכולנו יודעים שהמאבק הזה כמאבק רוחני ממשיך עד היום. יש כאן התנגשות בין יסודות רוחניים שונים, ואנו רואים היום למשל כיצד התרבות האמריקנית אוכלת כל חלקה טובה, ואנו חייבים לשמור על ייחודנו ועל זהותנו. הגל הזה שנמצא בתרבות ובתקשורת שוטף את החינוך והתרבות שלנו, ומה יהא על הדור הבא?
האם לא נדע לשמור על הייחוד היהודי? אורות החנוכייה הם התזכורת. יש ערך רוחני לאור הזה. יש שביל אמיתי שהנרות מסמנים.
מדוע יש לנו מאבק עם התרבות היוונית המדגישה יופי ואסתטיקה, מה רע בזה?
הרב פנחסי: בתורה נאמר: "יפת אלוקים ליפת, וישכון באוהלי שם" (בראשית ט', כ"ז). נכון הוא שיוונים אלה שניסו למחוק אותנו רוחנית – הציגו לפני העולם את היופי ואת החיצוניות, אבל מטרתם העיקרית הייתה למחוק את העולם שלנו שהיה עולם של אמת, של אמונה, של תכנים מובילים ומכוונים את האדם לדרך הנכונה, לתיקון המידות. להגשמת ייעודו. כשאני רואה את הנרות מתנוצצים ברשות הרבים, וזו חובתנו להדליק נרות בחלונות הבתים, אני יודע. שתי הדרכים האלה עדיין נאבקות זו בזו, וחשוב לנו להביא את האור שלנו לעולם, לא לשכוח את האור של היהדות. לשמור על ילדינו, על הזהות שלנו.
מרבים לדבר גם על הניצחון, על מסירות הנפש. מה החשיבות של ערכים אלה לאור חג החנוכה?
הרב פנחסי: אני רואה את הילדים שמחים, כאשר הם שרים את שירי החנוכה וכאשר הם צופים בשלהבות הנרות והפתילים, ומרוממים את רוחם סיפורי הגבורה של החשמונאים והסיפורים על מסירות הנפש.
ראינו זאת גם בפרשת השבוע בסיפורה של תמר ומסירות הנפש שלה. בימים אלו, כאשר אנו עומדים לפני חג החנוכה, עלינו לדעת שכל הצלחת החשמונאים הייתה בזכות דבר אחד ויחיד והוא מסירות נפש. כדאי לקרוא את הסיפור על בתו של מתתיהו שבאה בטרוניה לאחים שלה שלא יצאו להיאבק עליה כפי שנאבקו שמעון ולוי על אחותם. בתו של מתתיהו העלתה את הסוגיה של הדרך של הערלים לטמא את החיים היהודיים. הבת אומרת לאחים שלה: שימו ביטחונכם על המקום והוא יעזור לכם', הכיוון שלה היה חד-משמעי: בזה שתמסרו נפש תהיה לכם האפשרות לנצח במלחמה. מכאן שיסוד היסודות ויסוד הבריאה היא מסירות נפש. הניצחון בקרב היה קודם כל ניצחון רוחני, ואת זה צריך להנחיל לדורות.