הקשר בין סמים להפרעות קשב

המערכת הרגשית פועלת על סמך עיקרון העברה. פעילותה מסתמכת על הזיכרון הרגשי הלא מודע שמוטמע בנו. הניתוב הרגשי אינו אקראי. בתחומים שבהם הטמענו זיכרון בעייתי רגשותינו יכשילו אותנו, בתחומים בהם הטמענו זיכרון רגשי חיובי, רגשותינו ינתבו אותנו בצורה טובה. התפיסה, הדרך בה אנו קולטים ומפרשים מידע, היכולות והמיומנויות שלנו, הם כולם תוצר של הזיכרון הרגשי הלא מודע שמוטמע בנו.

מה קורה כאשר לא מוטמע זיכרון רגשי מספק והמערכת הרגשית לא מתבססת באופן מספק? לאדם יהיו יכולות רגשיות לקויות (הנדרשות לתפקודים נרחבים ומהותיים), יכולת תפיסת המידע שלו תפגע ויתעוררו בו פחות תגובות רגשיות - כך שרמת האדרנלין שלו תהיה נמוכה יותר ולכך השלכות נפשיות וגופניות נרחבות.

אנו קולטים ומפרשים מידע מסביבתנו באמצעות שני תהליכים: התפיסה הרגשית נעשית "מלמעלה למטה" - תפיסת מצב עכשיווי תוך הסתמכות על זיכרון רגשי רלוונטי שהטמענו בעבר. התפיסה הרגשית היא התפיסה העיקרית שלנו. נתפוס ביעילות מידע רק בתחומים בהם מוטמע בנו זיכרון רגשי רלוונטי. למשל:

• אנשים משתי קצוות הקשת הפוליטית תופסים ומפרשים בצורה שונה מהותית את אותן עובדות אובייקטיביות. הם כלל לא יכולים לייחס חשיבות לטיעונים המנוגדים לאידיאולוגיה שמוטמעת בהם, גם אם יש בהם חשיבות אובייקטיבית;

• אדם אחד קולט סיטואציות חברתיות, אחר כלל לא מבחין בהן;

• אדם אחד מגלה רגישות לבת זוגו, בניגוד לאחר שאטום לזוגתו וכלל לא מייחס חשיבות לטיעוניה;

• אנשים בעלי תסמונת אספרגר (סוג של אוטיזם) מתקשים מאוד לתפוס ולזהות הבעות פנים גם אם חוש הראיה שלהם תקין;

• אנשים בעלי חוש עסקי, קולטים הזדמנויות עסקיות, אחרים לא מבחינים בהן כלל.

התפיסה המודעת נעשית "מלמטה למעלה" - תפיסת פרטים והפיכתם למושג. למשל, תפיסת צלילים וצירופם למילה. תפיסה זו אינה יעילה. לא נוכל לתפוס מידע ביעילות אם ננסה לשים לב לכל אות, לכל פרט בחדר וכדומה. התפיסה הזו גם לא מאפשרת להבין מידע. משמעות של מושגים שאנו קולטים נוצרת מההקשר שבו אנו משבצים את המידע. למשל, בדוגמה שראינו, של איסוף צלילים לכדי מילה. למילה תהיה משמעות רק אם נעזר במידע קודם שיש לנו לגביה, אחרת היא תהיה רק אוסף של צלילים. בעלי רמת עוררות נמוכה מאוד מסתמכים על תפיסה זו ועל כן תפיסתם לקונית (ללא ראיית הקשר) והם נוטים לרדת לפרטים. תפיסה זו אינה יעילה ולכן הם מתקשים לקלוט מידע ולהבינו. זו אחת הסיבות המרכזיות לקשר בין אוטיזם ופיגור. ליקוי בתפיסה הרגשית הוא הסיבה גם לליקויי למידה שונים. כדי להמחיש זאת קראו את שני המושגים הבאים:

• אינציקלופדיה

• איקלוצדפניה

בשתי המילים אותן אותיות. היה לכם קל הרבה יותר לקרוא את המילה הראשונה, המוכרת לכם, וזאת משום שנעזרתם בתפיסה הרגשית - "מלמעלה למטה". המילה השנייה אינה מוכרת לכם ולכן נאלצתם לקרוא אותה באמצעות התפיסה המודעת "מלמטה למעלה" ולצרף את הצלילים לכדי מילה. תהליך זה הרבה פחות יעיל. אנו נעזרים רבות בתפיסה הרגשית בתהליכי קריאה, כתיבה ובתהליכים קוגניטיביים נוספים. כאשר ישנו ליקוי בתפיסה הרגשית, הנדרשת לצורך תהליכים אלו, יווצרו קשיי למידה. לכן, אנשים בעלי רמת עוררות רגשית נמוכה ייטו יותר לפתח קשיי למידה שונים.

תרופות מעוררות מגבירות את רמת הפעילות הרגשית, ולא את רמת הפעלתנות כפי שנהוג לחשוב. כפי שראינו, הפרעת קשב, ריכוז והיפר אקטיביות, מאופיינת בפעלתנות גבוהה, אך היא נובעת מרמת פעילות רגשית נמוכה ולכן תרופות מעוררות, שמגבירות את הפעילות הרגשית, מסייעות להיפראקטיביים. אנשים רבים בעלי רמת עוררות רגשית נמוכה בדרגות ביניים, בהם ישנם שניחנו ביכולות אנליטית וריאליות, שהינן יכולות מודעות, שאינן יכולות להוות תחליף ליכולות הרגשיות הלא מספקות. לאנשים אלו קשיים בתחום החברתי, קושי בחלוקת קשב ובהתמודדות עם שינויים, נטייה לרדת לפרטים ולהגיב בהתקפי זעם. אנשים בעלי רמת עוררות רגשית נמוכה, עלולים להתמודד עם קשיים בתחומים רבים, בהם התחום הזוגי, החברתי והמקצועי. יכולותינו הרגשיות נדרשות לתפקודים נרחבים ומהותיים. הדרך להתמודד היא לא באמצעות תחושת ייאוש וצער. ישנם שני מרכיבים להתמודדות מוצלחת: ראשית, עליהם לדעת להעריך את היכולות בהן ניחנו ולדעת להיעזר בהן. המרכיב השני הוא פיתוח יכולות ומיומנויות רגשיות, אותן ניתן לפתח בכל שלב באמצעות תהליך של הטמעה רגשית. יכולות אלו יסייעו להם בתחומים רבים.

יש להבחין בין המערכת הרגשית הנלמדת ומערכת הדחפים המולדים. המערכת הרגשית פועלת באמצעות עיקרון העברה. פעילותה מתבססת על הזיכרון הרגשי הלא מודע שהטמענו. רגשותינו מנתבים אותנו לפעול על-פיו. יהיו לנו יכולות ומיומנויות בתחומים שבהם הטמענו זיכרון רגשי - למשל אדם אחד יהיה בעל יכולת יוזמה. אחר יתקשה בכך. מערכת הדחפים היא שעומדת מאחורי התגובות התועלתניות, הלא מחושבות והאנוכיות. מערכת זו היא שמנתבת אותנו לדאוג לצרכינו המיידיים - כמו רעב, מין והגנה פיזית. המערכת הרגשית היא שמרסנת את הדחפים ולא המערכת המודעת. אנשים בעלי רמת עוררות רגשית נמוכה יתקשו יותר לשלוט בדחפים, להימנע מתגובות לא מחושבות ולדחות סיפוקים. בהתאמה, אנשים שצורכים סמים שמדכאים, או מפחיתים את רמת הפעילות הרגשית, יהיו בעלי קשיים דומים. תרופות מעוררות, שמגבירות את רמת העוררות הרגשית, מסייעות לבעלי תסמונות שנובעות מרמת עוררות נמוכה כמו היפראקטיביים לרסן את הדחפים. ראוי לציין, שהיכולות הרגשיות שלנו ייחודיות, בהתאם לזיכרון הרגשי שהוטמע בנו. לכן, אנשים בעלי רמת עוררות נמוכה, יהיו בעלי יכולות בתחומים בהם הטמיעו זיכרון רגשי מספק ויוכלו לרסן את הדחפים בתחומים בהם הטמיעו יכולת רגשית רלוונטית. המערכת המודעת אינה יכולה לשלוט ולרסן את הדחפים. לדוגמה - אדם המכור להימורים לא יוכל להפסיק זאת, גם אם ידע את הנזק שהדבר גורם או אם יחליט החלטה מודעת על כך. ניתן לצפות שהטמעת יכולות רגשיות רלוונטיות בשילוב עם מתן תרופות מעוררות (בפיקוח רפואי בלבד) יסייעו לרפא התמכרויות. ניתן להטמיע זיכרון רגשי בתחומים שונים בכל שלב, והדבר צפוי לסייע רבות לאנשים בעלי תסמונות הנובעות מרמת עוררות רגשית נמוכה. הספר "העוצמה הרגשית" דן על כך בהרחבה.