עליהום, בדיחה, מאבק וגזענות

1. חוסר אחריות והפקרות כלכלית הפילוסוף ושר האוצר שלנו, יובל שטייניץ, החליט להצטרף ל"עליהום" על בית המשפט העליון, והאשים שפסיקות שופטי בית המשפט העליון "חסרות אחריות וגובלות בהפקרות כלכלית". הדוגמאות שהביא השר להוכחת האשמותיו הינן מופרכות, ושר האוצר והממשלה כולה הינם האחרונים שראויים להאשים אחרים בחוסר אחריות ובהפקרות כלכלית. תשלומי אתנן פוליטי לגורמים קואליציוניים, פריצות חוזרות ונשנות של מסגרת התקציב תוך כניעה ללחצים, החלטות שמתקבלות ללא בדיקה (כמשאל הטלפוני בנושא טיפולי השיניים לילדים), הכשל בתכנון משק המים, ועוד דוגמאות רבות - כל אחת מהן הייתה חייבת להסתיים בהדחתו של שר האוצר. 2. תרומת ישראל לצמצום גזי החממה בתדהמה שמעו משתתפי ועידת קופנהגן מנשיא מדינת ישראל על תרומתה של ישראל לצמצום פליטת גזי החממה: הקטנת הגידול הצפוי בפליטה ב-20% עד סוף העשור הבא! זו רק בדיחה, נכון? הרי שאר המדינות המפותחות התחייבו לצמצם את הפליטות עד שנת 2020 ב-17%-20% מתחת לרמתן ב-2005. כפי שאנו מרמים את כולם בנושאים כ"ידנו המושטת לשלום", הורדת המאחזים הבלתי-חוקיים ו"הקפאת ההתנחלויות" - אנו מרמים את כולם, ואת עצמנו, גם בנושא זה. מחר, כשנקים עוד תחנת כוח להפקת חשמל המונעת בפחם, וכאשר פליטת גזי החממה שלנו תעלה ב-40%, נתרום את חלקנו לאנושות ונצמצם את הגידול הזה ב-20% - והגידול יהיה 32% בלבד! תשאלו למה אנו צריכים לתרום פחות מהמדינות המפותחות האחרות? - כי מגיע לנו בתור קורבנות השואה, העם הנבחר. 3. הצד החיובי בצווי המעצר נגד מנהיגי המדינה הביקורת הבינלאומית נגד ישראל בפרשת "עופרת יצוקה", דוח גולדסטון וצווי המעצר שהוצאו נגד מנהיגינו, יגרמו - כך יש לקוות - למנהיגינו בעתיד לחשוב פעמיים לפני שהם מאשרים לצה"ל, במלחמה הבאה, לפגוע באזרחים וברכושם מעבר לנדרש לשם הגנה על חיילינו ואזרחינו. ראוי, בהקשר זה, להטמיע את דברי הנשיא אובמה בנאום קבלת פרס הנובל לשלום: קיימים שלושה תנאים למלחמה צודקת - שהמלחמה היא האמצעי האחרון להגנה עצמית, שמשתמשים בה שימוש מידתי בכוח, ושנמנעים בה הימנעות מרבית מפגיעה באזרחים. נראה שישראל לא עמדה באף אחד מתנאי היסוד הללו ב"עופרת יצוקה". נקווה שהם ייחרטו היטב בתודעת מנהיגינו האזרחיים והצבאיים, לקראת המלחמה הבאה עלינו לטובה. 4. מפכ"ל המשטרה ומאבקו באלימות המתנחלים הרבה עידוד שאבנו מהצהרתו של מפכ"ל המשטרה, לפיה "אלימות ופגיעה ברכוש (מצד המתנחלים)...יטופלו בידי מערכת אכיפת החוק וגורמי הביטחון בנחישות...". עד עתה לא חזינו בשמץ נחישות בטיפול המשטרה וגורמי הביטחון מול רציחות, תקיפות, פגיעות ברכוש ובעצי פרי של פלשתינים, ומול פגיעות בשוטרים וברכושם שבוצעו על-ידי מתנחלים. האם סוף-סוף ייעצרו החשודים? ייחקרו? יוגשו נגדם כתבי אישום? ינוהלו נגדם משפטים? יורשעו? ירצו את עונשם עד תום התקופה שנגזרה עליהם? תימנע חנינתם? אני ספקן. 5. הגזענות ממשיכה לצעוד בגאון מהו המכנה המשותף בין חוק השבות - המפלה לטובה יהודים על פני לא-יהודים; מדיניות "יהוד הגליל והנגב" - המשך מימושו של חוק השבות; החלטת עשרות ח"כים להגיש תיקון לחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו - שתכליתו לאסור על אזרחי ישראל הערבים לחיות עם בני זוג לפי בחירתם; והחלטת ראש עיריית ירושלים להקים תחנת "טיפת חלב" ברובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים (המשרתת 7,000 תושבים יהודים בלבד) ולא להקים תחנה כזו באזור סילוואן, העיר העתיקה, ראס אל-עמוד, אבו-טור וג'אבל מוכבר (שצריכה לשרת 100,000 תושבים ערבים), בניגוד לעצת יועציו? נכון, ניחשתם: המכנה המשותף היא גזענות. נקודה.