על אנשים ועל מספרים

החיים זה לא סטטיסטיקה (עיין ערך קמפיין לא חכם). ככה זה כשמתרגמים אנשים למספרים. הידעתם מה ממוצע הילודה במשפחה חילונית? שתיים וחצי נפשות, פלוס כלב כמובן. לא, אין הכוונה לנכים או לנפש חצויה מבחינה פסיכולוגית. לפי נתוני הלשכה הסטטיסטית נולדים, חיים ובועטים רבבות חצאי אדם מדי שנה, למרות שבמציאות אין חי(ה) כזאת. הבעיה היא, בדומה לקמפיין של 'אור ירוק', כשמְאַמצים גישה סטטיסטית לחיים, התוצאה המשתקפת היא זילות החיים. אז קובעים רף של 375 הרוגים לשנה בתאונות, לא פחות. בדרך זאת מעודדים בניגוד למטרה המוצהרת את הקֶטל בדרכים, כפי ש'חצאי אדם' הגולמיים מטפחים מִבְּלי דעת את גישת ההרג לחיים.

פוליטיקה או לא. אין ספק שהתגייסות התקשורת למען שחרור החייל גלעד שליט מוכיחה כאלף עדים את תפיסת היהדות, עד כמה כל אדם הוא עולם מלא. ואם בכל זאת אי-אפשר להתעלם מהעובדה, כי מסיבות פוליטיות השמאל הוא שהתגייס בעיקר למען שליט, הרי בחיפוש אחר נעדרים, מפגין הציבור אחדות מוחלטת. רבים המתנדבים למשימה מכל שכבות העם,זאת ללא הבדל דת והשקפה לגבי זהות הנעדר. זוכרים את הקטינים מגוש עציון ומהמגזר החרדי שנעלמו לאחרונה במהלך טיולים, והעם כולו התגייס לאיתורם, מי בתפילה ומי במסע חיפוש חסר תקדים בהיקפו למענם? כפי שזק"א ניצב תמיד בחוד החנית לחילוץ כל אדם (ועצם) באשר הוא, חי או מת. תופעה זו ייחודית לעם ישראל. בצד ישראל האגרסיבית, אשר מעשי האלימות והרצח למרבה הצער אינם פוסחים על הכרוניקה היומית שלה, יש גם ישראל היפה שפוגשים בה, מעֵבר לעשרות ארגוני ההתנדבות, גם באמצע ובשולי הדרך. אלה החדשות הטובות והמנחמות תמיד.

הפעם בפינת הלשון לא לשדרנים בלבד. להם מומלץ במיוחד לעבור קורס מזורז בעברית נכונה, כדי לחסוך מהם ומהמאזינים את שגיאות הלשון הנשמעות ברמה מעל גלי האתר. אין מדובר בשגיאות ניקוד בלבד, אלא בטעויות יסוד בתחום המספרים. להם ולציבור הרחב מיועד המדור, אם כי גם לבעלי הבאסטות בשוק הידע לא יזיק. כך למשל, שדרן בכיר ברדיו אמר "אחת עשרה אלף אנשים" (שמעתם נכון), בעוד ש'אלף' הוא לשון זכר, ועל כן יש לומר "אחד עשר אלף אנשים". כתב מכובד אחר הצביע על המקום הארבע עשרה, שבו זכה איש בתחרות, בעוד ש'מקום' הוא לשון זכר, ועל כן צריך לומר "במקום הארבעה עשר". שגיאות הלשון אינן פוסחות גם על תחום התאריכים. אחד המגישים בגלי צה"ל (היכן ד"ר קור) גילה בקיאות בתאריך האזרחי, כשהצביע על העשרים ושמיני בדצמבר. מה שהוא לא ידע שתאריך נוקבים במספר מונה זכר, ולא במספר סידורי. לפיכך נכון לומר "בעשרים ושמונה בדצמבר". תקנו אותי אם אני טועה.

התוכנית הלאומית המבורכת למלחמה באלכוהול, שגיבשה הממשלה, כוללת בין היתר איסור בעתיד על פרסום משקאות משכרים בכלי התקשורת. דומני כי בעידן הפרסום והתקשורת האלקטרונית, זו גזירה שהמשווקים לא יוכלו לעמוד בה. השאלה היא האם בסופו של דבר דינה של תקנה זו יהיה, צחוק הגורל, כדין הפרסומת על סיגריות עם הכתובית האירונית, בנוסח הדיסוננס הקוגניטיבי: "משרד הבריאות מזהיר, שהאלכוהול מזיק לבריאות". אם לא, אולי האלכוהול יגיע אלינו בדיוור ישיר לדואר זבל, עם האפשרות להסיר את שמֵנו מרשימת התפוצה של הפרסומת (כי מה לא עושים כדי לחמוק מזרוע החוק בדלת האחורית). זאת לא לפני שהתבשמנו מאדיה המשכרים ועברנו כבר את מבחן הטעימה. לתשומת לב המחוקקים!

כמה שווים חייו של פעוט בן 4? לפי בית המשפט לא הרבה. אולגה בורוסוב, האם שהטביעה את בנה, נידונה ל-8 שנות מאסר בלבד. בניכוי שליש על התנהגות טובה, ושנה וחצי שכבר הייתה במאסר, היא תשב בכלא פחות מחמש שנים על רצח בנה. לעג לחוק. השופט, שהתפייט היטב על על חומרת הפשע, לא נתן לכך כל ביטוי בגזר הדין. בסולם העונשים אפילו הרכוש שווה יותר מחיי אדם, כאשר העונש על עבירות רכוש חמור יותר. זוכרים את האופנובנק, שנידון ל-18(!) שנות מאסר על שוד בנקים, כדי להרתיע? אבל כנראה זילות החיים בחברתנו לא שווה אפילו את אלמנט ההרתעה. זאת במיוחד בחסות ההגנה הנפשית הפופולרית כל-כך בקרב הרוצחים, ומעוררת את רחמי השופטים עליהם, במקום על הקורבנות. ושמתם לב, שפרקליטה של הרוצחת עומד לערער על 'חומרת' העונש? אם זה לא היה עצוב כל-כך, זאת הייתה בדיחה.

הממשלה קבעה יעד לצמצום תאונות דרכים ב-6% לשנה. יפֶה. אולם רְאו מה קורה כשמתרגמים אחוזים למספרים, ובוודאי כשמדובר בחיי אדם. התוצאה היא הקמפיין המצמרר של עמותת 'אור ירוק', לפיו הממשלה קבעה השנה רף לתאונות הדרכים של 375 הרוגים. נראה כי ב'אור ירוק' שכחו שהחיים זה לא סטטיסטיקה. הקמפיין, היוצר רושם של זילוּת החיים ועידוד הקֶטֶל בכבישים, פועל כבומרנג נגד מטרת התשדיר ונגד מטרות העמותה להילחם ללא פשרות בתאונות הדרכים. זהו קמפיין לא חכם ולא צודק. היעד הסופי צריך להיות לשאוף לאֶפס הרוגים בדרכים. ובא לציון גואל.