"ההפלות מעכבות את הגאולה" - וכי ההפלות מעכבות את הגאולה באופן מיוחד?! האם הזלזול בשפיכות דמים ברשות הרבים, בכבישים, גם על-ידי יראים ושלמים איננו מעכב את הגאולה?! האם שפיכות הדמים ברחובותינו שאין יום בלא רצח, רצח רודף רצח, תמיד האחרון אכזרי מקודמו. האם זה לא מעכב את הגאולה?!
האמירה "מעכב את הגאולה" מסוכנת משני היבטים. בחברה שמונעת על-ידי היגיון אפשר לדבר על עיכוב כשיודעים מתי הזמן. אנחנו יודעים על גאולה רק שיש "בעיתה" ויש "אחישנה", איננו יודעים על ה"בעיתה" אז קשה לדבר לא על "אחישנה" ולא על מעכבים כאלה או אחרים.
אני חושש שבכל מקום בו ההתמודדות קשה אנו מגייסים בצו שמונה את המשיח. אנחנו יודעים שככל שאנו מרבים טוב בעולם, אנחנו מתקרבים אל משיח צדקנו ומקרבים את הגאולה, שהרי עולם גאול הוא עולם שבו יש הרבה הרבה טוב. כל מעשה רע באשר הוא מרחיק אותנו מהגאולה. זו יכולה להיות הפלה, הונאה או הונאת הגר. הניסיון לימד שעדיף לדבר על טוב שמקרב ועל רע שמרחיק ולא לנסות ולפרק את המילים - לקבוע זה רע מאוד ומעכב וזה מצויין ומחיש.
האמירה שדבר מסוים מרחיק ודבר אחר מקרב את הגאולה, מפחידה אותי לא רק מפני שאני חושב שאיננה נכונה אלא שבסופו של חשבון היא אינה עומדת במבחן והנזק רב על התועלת. יתירה מזאת, באוזני ציבור רחב בחברה הישראלית שחשוב להשמיע באוזניו את ההתנגדות להפלות, אם אנו מדברים על גאולה וכד' אז איבדנו אותו.
האיום או הפיתוי בעזרת משיח וגאולה פוטרים אותנו מההתמודדות האמיתית, לשכנע את החברה הישראלית בבעייתיות שבהפלות, שהרי הכל הוא רק להביא גאולה.
עלינו לדבר בשפה שגם מי שאיננו מצפה למשיח יבין שיש בעיה בהפלות. בנושא זה יש לנו מה להגיד גם לישראלית והישראלי החילוני. להציג את הבעיה בשפה ישראלית-יהודית האומרת שריבוי ההפלות יוצר זילות של חיי אדם בטווח הארוך. שהקלות הבלתי נסבלת של הפלות יוצרת קשרים לא אחראים בין גברים לנשים, יחסים מזדמנים, זו מציאות מקולקלת בכל חברה דתית או חילונית.