למבשלות הבירה שמעבר לים קמה מתחרת תל אביבית מוצלחת: מסעדת "ברוהאוס", שבשדרות רוטשילד 11 בתל אביב. במרוצת ימי החול מרבים לפקוד אותה אנשי עסקים העובדים בסביבתה, ואילו בסופי-שבוע עטים עליה משפחות על טפן, המבקשות בילוי קולינרי משותף.
כבר במנת הפתיחה התגלתה "ברוהאוס" כתענוג קולינרי. אל השולחן הוגש אגרול קוריאני מטוגן היטב, טבול ברוטב אדמדם מתקתק וטעמו היה כצפיחית בדבש. אחרי הספתח המוצלח דלינו מן העיקריות את שאהבה נפשנו: נקניקיות-מרגז. הצרה היא שנאלצנו להמתין להן זמן רב מדי, על בטן מכרכרת. כשסוף-סוף הגיעו - עטנו עליהן כמוצאי שלל רב. ארבע הנקניקיות, עבות הבשר, היו מעדן של ממש והוגשו עם חרדל משובח וחזרת חריפה, כשלצידם מנת-אורז נדיבה. בת הזוג התענגה, אותה שעה, על סטייק-אנטריקוט עסיסי, מלווה במחית תפוחי-אדמה. מנה מצוינת, שהותירה טעם של עוד. את צמאוננו הרווינו בלימונענע טרייה ובסודה מרעננת.
שירות ושירותים
גם הקינוח לא איכזב: מאפה של פילו-תפוחים, עם כדור של גלידה טובלת באגוזים. הבצק הטעים נימוח בפה ולא היה דשן מדי. גם האספרסו הכפול, עם ניחוח איטלקי, היה בדיוק במקום.
את הארוחה עצמה זיכינו בציון 10 המקסימלי. חבל רק שהייתה כרוכה בהמתנה ממושכת מדי בשל הלחץ הרב של הסועדים המרובים שגדשו את השולחנות. חבל גם שבמקום שיחה רגועה ושלווה ניחר גרוננו מצעקות רק בעטייה של פטפטת רועשת מדי.
השירות, אף שהיה איטי, הצטיין בנדיבותו. השירותים, לעומת זאת, ראו מן הסתם ימים יפים יותר. אלה ראויים ליתר-טיפוח בהתחשב בכמויות הבירה, הנשפכות כאן כמים.
התשלום הסתכם ב-271 שקל לשניים, שעליו הוספנו תשר של 15 אחוז. ל"ברוהאוס" נשוב, בוודאי, כבר בעתיד הקרוב, באמונה שהטעון שיפור אכן ימומש בהקדם.