ב-21 לדצמבר 1989 פנה ניקואלה צ'אושסקו מעל מפרסת הועד המרכזי של מפלגתו (המפלגה הקומוניסטית) בכיכר האוניברסיטה בבוקרשט אל העם בנאום חוצב להבות. הוא גינה בחריפות את המחאות כנגד המשטר בטימישוארה והתפאר בהישגיו לאורך השנים.
הקהל הרומני לא התלהב בכלל מהנאום המגוחך של צ'אושסקו והיה אדיש לחלוטין לדיבורו הכריזמטי בעד הקומוניזם ורומניה סוציאליסטית. בהמשך נאומו כבר החלה המהפכה השנייה – "מהפכת בוקרשט", כאשר באמצע נאומו של הרודן הרומני נשמעו יריות בקהל שהחל לחשוש, להתבלגן ולהיעשות תוהו ובוהו. הרודן הרומני ניסה להחזיר את תשומת הלב אליו ונכשל, כאשר נודע שהסיקורטטה פתחו באש אל העם בזמן הנאום. במשך המאבק יצאו סטודנטים נוספים לרחובות, ויחד איתם פועלים, עובדי הרכבות, עובדי המדינה ואחרים שהחלו להיאבק למען החופש של רומניה. המפגינים קראו קריאות בכיכר האוניברסיטה בגנות צ'אושסקו ונופפו בדגל הלאום הרומני שהוציאו ממנו את הסמל הקומוניסטי שהיה במרכז. לרגע המאבקים בטימישוארה נראו בשנית במרכז הבירה הרומנית, בוקרשט, אך הם נהפכו ליותר קשים בדגש למידת הרצון של העם הרומני לקבל את חירותו ולמידת רצונו של השלטון להשיב את הסדר.
בסופו של יום - המאבק למען חירותה של רומניה נמשך עד ה-22 לדצמבר. במהלך היום האמין צ'אושסקו שיוכל לפזר את ההפגנות ולהמשיך לשלוט כיד המלך ברומניה, אך טעה בגדול. לאחר שכוחות הביטחון הרומניים הצטרפו, בהפתעה, למפגינים ולאחר ששר ההגנה שמינה המליץ לו לצאת מבוקרשט במסוק – עשה זאת. הוא יצא אל מעונו בעיר סנגוב, המרוחקת 40 ק"מ מבוקרשט, ומשם המשיך אל העיר טרגובישטה. מאחר שהצבא הרומני סגר את השטח האווירי והורה לרודן המודח לנחות מיידית , הוא נחת בליתברירה. הזוג צ'אושסקו נחתו בסמוך לטרגובישטה ונמלטו ברכב הלאה, עד שנעצרו על-ידי הצבא במחסום שגרתי.
בני הזוג הובאו בפני בית דין מאולתר ששפט את הזוג בגין עשרות עבירות, בין השאר: רצח עם. הזוג נמצא אשם והוצא להורג למול מצלמות הטלוויזיה בטרגובישטה ב-25 לדצמבר 1989, ובכך תם לו באופן סופי המשטר הקומוניסטי ברומניה.
בפרספקטיבה של הזמן היום, לאחר 20 שנה, יכולים הרומנים רק להתגאות שהצליחו להיכנס לאיחוד האירופי עם בעיות כלכליות איומות, לקיחת הלוואות מקרן המטבע הבינ"ל, שחיתות מהמעלה הראשונה בכל הרבדים של השלטון, שביתות של האיגודים המקצועיים באופן תדיר ועוד.
אף על-פי כן, רומניה הפכה בזמן הזה לדמוקרטיה אמיתית ששואפת לצדק, חירות ושוויון ומשתדלת לנהל את מדיניותה בדרך נכונה.
לרומניה יש דרך ארוכה עד שתהווה חברה אמיתית באיחוד האירופי על-פי קריטריונים של מדינות המערב, כי היא ממש לא כזו עכשיו.
רומניה, לפי עמדת ראש הממשלה המקומי, תצטרך להתמקד בשנה הקרובה בצמיחה זעירה של הכלכלה והתמקדות בהורדת החוב הלאומי מהתל"ג שלה.
אין ספק שהרומנים רוצים רומניה אחרת. רומניה טובה יותר.