משחק הכיסאות הישראלי

כחבר ותיק אומנם בקהילת יוצאי רוסיה וחבר המדינות העצמאיות (עליתי ארצה בשנת 1990), לא נעלמו מעיניי מקרי האלימות האחרונים בהם היו מעורבים עשבים שוטים, אף הם חברי הקהילה. הניסיון בציבור הרחב להדביק את הסטיגמה האלכוהוליסטית האלימה על כל הקהילה בטעות יסודה, היא שגויה ומעליבה. עשבים שוטים כשמם הם, ותו לא.

תזוזה נרשמה בכנסת בימים האחרונים, בעקבות ראיון שנתן העיתונאי יאיר לפיד, בו הוא לא פוסל אפשרות של הצטרפות לפוליטיקה. האפשרות הזאת, שעיתונאי בסדר גודל והאהדה הציבורית שזוכה לה יאיר לפיד, יצטרף לפוליטיקה ויטרוף את הקלפים לקראת הבחירות הבאות, בדומה לאביו, טומי ז"ל, כנראה הפחידה מאוד את חברי הכנסת השקדנים, שכבר שוקדים על הצעת חוק, לפיה עיתונאי יצטרך תקופת צינון בין המעבר מעיתונות לפוליטיקה. במקום להילחם עם יאיר לפיד בקלפי, בחרו הנבחרים השקדנים להשתמש דווקא בחקיקה כמגן לפחדים שלהם. שימוש 'ציני', 'מניפולטיבי', 'צדקני', 'פחדני', הן רק חלק מאוצר מילים רחב בהרבה שמתאים כדי לתאר מהלך בזוי זה. בעשותם כן, ממחישים התומכים והיוזמים בהצעת החוק, כי הכנסת היא לא יותר מכלי במשחק הכיסאות המוזיקליים של חברי הכנסת, שמתעקשים להשמיע מוזיקה, הגם כשהיא צורמת לאוזניים ומחריבה תחתיה כל יסוד של הגינות ציבורית.

לפני כשבוע התפטר ראש ממשלת אירלנד, פיטר רובינסון, בעקבות גילוי כי אשתו ניהלה רומן עם צעיר בן 19. לכאורה, ועל-פי הפרסומים הזרים, לא נפל כל פגם או דופי בהתנהגות ראש הממשלה, אבל למרות זאת, הוא החליט לקבל את האחריות בגין המעשים של אשתו ובצעד יוצא דופן של דוגמה אישית התפטר מתפקידו. בערך באותו הזמן בשבוע שעבר, עשה סגן שר החוץ הישראלי, דני איילון, "זובור" לשגריר הטורקי, החריף את המשבר הדיפלומטי עם הטורקים ובמקום שישראל תצא "גדולה" מכל הפרשה, שוב הושפלנו בגול עצמי בדקה ה-90, והוצגנו כמדינה קטנה ונקמנית. לעג וקלס לשכנינו, ובצדק. את הפיאסקו הזה הסביר שר החוץ בעצמו, אביגדור ליברמן, באומרו: "מי שלא עושה - לא טועה". אלה מאיתנו בעלי הזיכרון לטווח ארוך, וודאי זוכרים שבהסבר זהה נקט שר הביטחון אהוד ברק, רק לפני חודש וקצת, בעקבות ההאשמות בדבר ההוצאות המנופחות בעת ביקור המשלחת בסלון האווירי בצרפת. שר הביטחון ענה אז למבקריו באומרו: "מי שלא עושה - לא טועה". רק בישראל נבחרי הציבור אינם מוכנים לקחת אחריות על מעשיהם. שרים וסגני שרים נדבקים לכיסאות שלהם בדבק פלא, לא מוכנים לזוז, טוענים כי למדו, אבל הדעת נותנת שהם ימשיכו לעשות ולטעות - ואנחנו, בלית ברירה, נמשיך לשלם. הייתי מציע לחברי הממשלה הצעה מתוקנת של ההסבר הלאומי החדש - בזה הנוסח: "נבחר ציבור שעושה וטועה, לוקח אחריות ומתפטר". נכשלת, תן לאחרים לנסות. זה עובד מצוין בכל העולם, אין סיבה שזה לא יעבוד גם אצלנו.