מהי המערכת שעומדת מאחורי יכולתנו לשקול שיקולים הגיוניים? מה הקשר בין רגשות ומחשבות?
- אדם המצוי בדיכאון מאופיין במחשבות פסימיות. מצבו הרגשי משפיע באופן מכריע על מחשבותיו.
- אדם המצוי בחרדה (למשל מהוצאת כספו) תמיד ימצא לכך שיקולים רציונליים.
- אנשים משתי קצוות הקשת הפוליטיות, מפרשים בצורה מנוגדת לחלוטין את אותן עובדות אובייקטיביות. הם אינם יכולים כלל להעניק חשיבות לנימוקים המנוגדים לאידיאולוגיה המוטמעת בהם, גם אם יש בהם חשיבות אובייקטיבית.
- נייחס משמעות שונה לחלוטין למשפט זהה שיאמר על-ידי אדם שאנו אוהבים או אדם שאנו מסתייגים ממנו.
אנו לא בהכרח מכוונים את עצמנו בצורה חיובית או נכונה בתחומים שונים. כאשר נחקור את עולמנו הרגשי, נראה שמחשבותנו, שיקולנו, החלטותנו, לא היו מקריים. הם הושפעו באופן מכריע מעולמנו הרגשי הלא מודע.
נהוג לחשוב שהמערכת המודעת היא שעומדת מאחורי יכולתנו לשקול שיקולים "הגיוניים". האם זה נכון?
העובדות מלמדות אחרת. דיכוי המערכת הרגשית (הפחתת עוצמת הפעילות הרגשית), למשל, על-ידי סמים מדכאים כמו הרואין ואלכוהול, מדכא את יכולת החשיבה ההגיונית. מכך אנו יכולים להסיק שלמערכת הרגשית תפקיד חשוב בתהליך זה.
תגובותנו הרגשיות אינן מקריות. הן האמצעי שבעזרתו מנתבת אותנו המערכת הרגשית ליישם את הזיכרון הלא מודע שמוטמע בנו.
מחשבותנו מושפעות באופן מכריע מתגובותנו הרגשיות.
כאשר אנו שוקלים את שיקולי ההיגיון שלנו, אנו מוכרחים להעניק ערכיות לכל אחד מהשיקולים השונים. למשל, בעת רכישת בית, ישנם שיקולים רבים: גודל הבית, מיקומו, קרבתו למשפחה, קרבתו למקום העבודה, רמת השירותים המוניציפאליים, בית פרטי / גינה / תכנון הבית ועוד.
כל אחד מאיתנו יעניק משקל או ערכיות שונה לכל אחד מהשיקולים. כל אחד מאיתנו יתייחס רק לחלק מהשיקולים. מתן ערכיות היא בהכרח סובייקטיבית ומותנה בעולם הרגשי הלא מודע. למשל, לאדם אחד יהיה חשוב לגור קרוב לבני משפחתו. אדם אחר יעדיף לגור רחוק מהם. שיקולים אלו נובעים מהעדפה סובייקטיבית רגשית.
דוגמה נוספת הינה רכישת מוצרים. ישנם אנשים שיעדיפו לרכוש מוצרים זולים גם אם מצבם הכלכלי טוב. אנשים אחרים, יקנו מוצרים במבצעים. ישנם שיקנו מוצרים איכותיים ויקרים וישנם שיהיו בעלי העדפות שונות.
אין בהכרח קשר בין העדפות של האנשים ומצבם הכלכלי. השיקולים שמנחים אותם בעת רכישת מוצרים, כמו בעת קבלת החלטות אחרות, הם שיקולים רגשיים שאינם בהכרח הנכונים ביותר מבחינה אובייקטיבית.
הזיכרון הרגשי הוא אינו מודע. אנו מודעים לכך שהתעוררו בנו רגשות, אך לא לזיכרון הרגשי שעומד מאחוריהם. הדבר נכון גם בעת עריכת שיקולים כאלו או אחרים והאופן שבו שיקולנו מושפעים מעולמנו הרגשי הלא מודע.
המידע שאנו קולטים מסביבתנו, מקבל משמעות רק כאשר אנו תופסים אותו בהקשר סובייקטיבי. יש לנו 2 סוגי תפיסות. התפיסה הרגשית, הדומיננטית יותר, קולטת מידע תוך שיבוצו בהקשר התואם לעולמנו הרגשי הלא מודע. כלומר, הדרך שאנו תופסים ומבינים מידע מתבססת על עולמנו הרגשי הלא מודע הייחודי. לכן, ההבנה שלנו, הדרך בה אנו תופסים ומעריכים מידע, היא ייחודית ותלויה בזיכרון הרגשי, הלא מודע שמוטמע בנו.
דוגמה שממחישה זאת היא ויכוח פוליטי בין אנשים בעלי אידיאולוגיות מנוגדות. לעיתים נראה שהם חיים על פלנטות שונות וכלל לא יכולים להבין זה את זה או לייחס משמעות לטיעונים שמנוגדים לאידיאולוגיה שמוטמעת בהם. אנשים משתי קצוות הקשת הפוליטית, יתקשו לשקול טיעונים נרחבים ועל כן יתקשו לבחון את עמדתם בצורה אובייקטיבית ומפוכחת. הם יחושו שדרכם היא היחידה ואם משהו לא הצליח, זה בטוח בגלל מדיניות הצד השני.
מחשבותנו ודעתנו על אנשים אחרים, מושפעות מאוד משיקולים רגשיים. מדוע אנו מעריכים אנשים מסויימים וחשים יחס מסוייג לאחרים? לא ייתכן שהדבר נובע משיקולים מודעים / תועלתניים / רציונליים שהרי אם כך היה הדבר, היינו כולנו בעלי אותה דעה על אנשים אחרים ואין זה כך. דעתנו סובייקטיבית ואנשים שונים יהיו בעלי דעות שונות.
הזיכרון הרגשי מוטמע בנו כדרכי הישרדות לא מודעות. המערכת הרגשית מנתבת אותנו ליישמן ללא שיקולי כדאיות. אנו מייחסים משמעות למה שתואם לזיכרון הרגשי ולא בהכרח למה שחשוב מבחינה אובייקטיבית. הכלל הזה נכון גם למחשבותנו ודעתנו. נחשוב על דברים התואמים לעולמנו הרגשי כחשובים ונכונים ועל דברים המנוגדים לזיכרון הרגשי שמוטמע בנו כשגויים. למשל, אדם אחד יעריך צניעות ואחר יסתייג לכך. הדבר לא יהיה בהכרח קשור למצבם הכלכלי.
כאשר מוטמע בנו זיכרון רגשי בעייתי בתחומים מסויימים (וזה נכון לכולנו) יכוונו אותנו רגשותינו בצורה בעייתית, וגם מחשבותנו המושפעות באופן מכריע מרגשותנו ינתבו אותנו בצורה לא אופטימלית. השיקולים שינחו אותנו בצורה לא מודעת, יכשילו אותנו.
הדרך לשינוי אמיתי היא רק באמצעות שינוי הרובד הרגשי הלא מודע שמוטמע בנו. זה אפשרי.