דם סוג א'?
בכנסת מתגבשת הצעת חוק להטיל עונש מוות, או מאסר עולם, על רוצחי קטינים עד גיל 13. השאלה היא, האם דמם של בני 14, ושל נערים בכלל, סמוּק פחות? ודמם של בוגרים?
דומני כי הכנסת מביאה את החוק לידי אבסורד.
החלוקה המתגבשת היא אפוא של חלוקת האוכלוסיה לפי דם סוג א', שלגביו יחמירו בענישה כראוי, ושל דם סוג ב', שלגביו יקֵלו בענישה כפי שקורה היום. התוצאה תהיה זילות החיים לא רק לגבי רוב האזרחים, נערים ובוגרים, הנמנים עם סוג ב', אלא זלזול בערך החיים בכלל, מעצם העובדה שמבחינים בין דם לדם.
מן הראוי להחיל את קדושת ערך החיים על כל האזרחים, ללא הבדל גיל. זאת על-ידי החלת עונש מאסר עולם מוחלט, ללא הנחות והטבות, על כל הרוצחים. רק החמרה בעונש תרתיע אנשים מפני ביצוע הפשע, שאין לו תקנה, דבר שיביא לידי צמצום מימדי הפשע, ובכללם של פעוטות וזקנים חסרי ישע.
סידור ישראלי?
מי לא שמע לאחרונה מעל גלי האתר את הפרסומת של הסידור 'ואני תפילתי', בקריינותו של העיתונאי ג'קי לוי?
זאת לא הפעם הראשונה שהקונסרבטיבים, שאינם מקובלים על הממסד הרבני, ומהווים מיעוט שולי בארץ, מנסים לשווק את עצמם בדלת האחורית לציבור הרחב. הם פונים לקונצנזוס, אם במסווה של תנועה ליברלית חברתית, ואם כמו הפעם כסידור ישראלי, תוך חתירה תחת יסודות המסורת היהודית ושינויים מסוימים בנוסח התפילה המקודש.
בניגוד לעיקרון של אמת בפרסום, כמו בפעמים רבות אחרות, הסתירה התנועה גם הפעם את העובדה, שהסידור הוא בהפקתה, ובכך היא זורה חול בעיני הציבור.
אולם מעֵבר לאי גילוי נאות, הבחירה בקריין ג'קי לוי אינה מקרית. ג'קי התבטא לא פעם אחת בכלי התקשורת כמי שהסמכות הרבנית אינה מקובלת עליו וכמי שאינו מאמין בדת של הפרטים הקטנים. כך שגם אם הוא אינו מצהיר על עצמו כקונסרבטיבי, נראֶה כי הוא קרוב מאוד בתפיסת עולמו לתנועה.
עלייה וקוץ בה
ראש הממשלה ציין לאחרונה את תרומתם המכרעת של עולי חבר העמים למדינה.
בתגובה לדבריו ברצוני לציין, כי דומני שאין כמו עלייה זו המתאפיינת בשחור - לבן. מצד אחד עלייה זו, אכן, בולטת בהישגיה המרשימים ובתרומתה לחברה הישראלית. אין ספק שהעולים מרוסיה השתלבו בחיי המדינה, והפכו לגורם מרכזי בכל תחומי פעילותה הביטחונית, הכלכלית והמדעית.
בצד הישגיה הבולטים, אי-אפשר להתעלם גם ממחדליה והשפעתה השלילית של העלייה הרוסית על החברה. רק לאחרונה היינו עדים למקרי רצח מחרידים בקרב עולי חבר העמים. למרבה הצער עלייה זו הביאה עימה ריבוי מקרי רצח ואלימות, אלכוהוליזם ופריצוּת וגרמה להעלאת עקומת הפשיעה במידה ניכרת. זאת בנוסף לפתיחת חנויות לממכר חזיר, וחנויות הפתוחות בשבת, בעיקר מצד הגויים שבין העולים.
לסיכום, עלייה וקוץ בה.
הכשרות משתלמת
האם מקדונלד'ס חזרה בתשובה? לא בטוח. מה שברור הוא, כפי שציינה הרבנות הראשית, כי הסבת הסניפים לכשרים היא החלטה מסחרית מובהקת, שתגביר את רווחיות הרשת.
במחקר שערך 'מכון ירושלים' בשנים האחרונות עולה, כי 80% מתושבי העיר שומרים כשרוּת. ולכן הביקוש למסעדות כשרוֹת בבירה הוא גבוה מאוד, ודאי באזור התחנה המרכזית. ובצמתים מרכזיים אחרים.
לא פלא שבעיר נסגרו מסעדות בלתי כשרות, וקמו מסעדות כשרות רבות. אכן, מקדונלד'ס לא לבד. כך למשל נסגרה מסעדת 'אלדד וזהו', מסעדת לוגר ועוד. ולמי שלא זוכר, גם רשת
בתי קפה 'ארומה', שרק לפני שנים אחדות חגגה על חמץ בפסח, מתהדרת כיום בכשרותה בסניפים השונים. ואומנם, לקוחות דתיים ומסורתיים רבים גודשים אותם.
שס חרדית ציונית
הצטרפותה של שס להסתדרות הציונית אינה צעד מפתיע, והייתה רק שאלה של זמן.
סיעת שס ידועה כסיעה הציונית ביותר מבין המפלגות החרדיות. רבים מבניה משרתים בצבא, אומרים הלל בלי ברכה ביום העצמאות (על-פי הוראת מרן הרב עובדיה) ואת התפילה לשלום חיילי צה"ל.
בניגוד ליהדות התורה, חברי הכנסת של הסיעה משמשים גם כשָרים בממשלה. סיעת שס, שהקימה מכללות חרדיות רבות (בראשות בתו של הרב עובדיה) חבְרה לאחרונה גם למועצה להשכלה גבוהה.
יש לזכור כי היהודים מארצות המזרח (מרוקו, תוניסיה, לוב ועירק), ובראשם רבניהם, היו נאמנים למדינת ישראל. התפוח של שס לא נופל אפוא רחוק מהעץ.
יחי ההבדל הקטן
ח"כ הרב גפני מחה נמרצות נגד הצטרפותה של ש"ס כחברה בהסתדרות הציונית, וטען כי המניע לכך הוא חיפוש משרות כבוד.
דומני כי מעֵבר לג'ובים, כטענת גפני, נאומו המתלהם בכנסת הצביע על הבדלי השקפה וגישה בין החרדים האשכנזים המתבדלים לחרדים הספרדים, המשתלבים בחברה הכללית.
יתירה מכך, לא ברור לי במה שונה חבֵרוּת בכנסת, המחייבת הצהרה על נאמנות לחוקי המדינה הציונית, וכרוכה לילות כימים בישיבה בצוותא עם הציונים החילונים, מאשר החברוּת בהסתדרות הציונית. אם ח"כים מסוגו של הרב גפני נמצאים בכנסת, כדי לייצג, בצדק, את הסקטור החרדי האשכנזי, מותר גם לש"ס לייצג אינטרסים סקטוריאליים בישיבה בהסתדרות הציונית. יחי ההבדל הקטן!
מי הקורבן?
נכון עשתה ד"ר בך-חובב, שפרשה מרפואת שיניים, גם אם באיחור של חמש שנים. אולם חבל שהפרישה באה במחאה על דחיית ערעורה בבית המשפט, ולא בגלל הנסיבות העגומות, שבהן היא אשמה - גרימת מותו של הפעוט יאיר לופוליאנסקי, על-רקע טיפול רשלני.
ערעורה על השעייתה לשנתיים בלבד, כמו גם תגובתה ברגשות נקם, מצביעים בבירור על אי הכרה באחריותה למקרה המוות. גרוע מכך, היא הופכת את עצמה לקורבן, ולא לאשמה. זאת במקום לראות את הקורבן האמיתי, שהוא הפעוט שמֵת תחת טיפולה.
גם העובדה שמשפחת הפעוט (נכדו של ראש עיריית ירושלים לשעבר) גילתה אצילות נפש וסלחה לרופאה, אין בה כדי להפחית מחומרת המעשה. מה עוד שמדובר באחריות לגבי ציבור המטופלים, ובסכנה חלילה להישנות הטעות הקטלנית בטיפול של אחרים. ההשעיה לצמיתות, ולא לשנתיים בלבד, כפי שפסק לה משרד הבריאות, היא אפוא תוצאה מתבקשת מאליה. ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
למרבה הצער רשלנות רפואית היא תופעה נפוצה, ובהחלט יש צורך בענישה מרתיעה, כדברי השופטת.