מרגיז לראות כיצד מתקיפים את ראש הממשלה ורעייתו בעניינים שאין בהם יותר מאשר רכילות לשמה. אבל הדבר המרגיז ביותר שאין זה מציק לאיש "הקטן", אשר צורך רכילות יותר ויותר, כאילו אין דבר יותר ראוי להתעמק בו - כמו בתאונות הדרכים, בעיות האין-חינוך, הפשע השולט ומתפשט לתוך מערכות השלטון הישירות והעקיפות, אפילו מכרזים תפורים בכל גופי המשק הענקיים לא מטרידים איש. אבל למען האמת, מדינה שתושביה מבריחים בחסות החוק כמובן את בניה לנכר, או מדינה ששולחת לוחם הנופל בשבי ולפתע, אין אפשרות לשחררו בכל מחיר, כי זה מה שלימדו את אזרחיה המגובשים והמלוכדים, ואשר ממלאים בעקביות בתפילות וגם בהליכות היום את האימרה "כל ישראל חברים" או ערבים זה לזה, אז מה זה חשוב אם יורדים על ראש ממשלה או על בני ביתו? ובכלל, מה? יש להם רגשות? או האם יש להם זכויות שהיו פעם לאזרח "הקטן"???
מסתבר שהתשובה, מרגיזה ככל שתהא, היא שהיום אין לך שום זכויות - לא בעיתונות הכתובה שכנראה עומדת להוציא את נשמתה ולהחזירה לבורא עולם, אבל גם אין זכויות במדיה האחרת - קרי האינטרנט.
בעוד פעם יכולנו לומר ולהצביע על כל אותם המקושרים-מחוברים-נבחרים-מושחתים באצבע אחת, היום יש כבר בעיה. היום אותם מושחתים-מקושרים-נבחרים אפילו יהיו נהנים מחסות השופטים-מטעם אשר הם ממנים אותם, אין להם יכולת לסגור את כל המדיות - כלומר העיתונות הכתובה, הטלוויזיה והאינטרנט - באופן לו היו רגילים בעבר.
אבל תחשבו על זה שאתם נתבעים על-ידי גורם המביא עדי-שקר, המקבלים הכשר משופט או משופטת, והמכריע בדין הודות לעדי-השקר ביודעם שמדובר בעדי-שקר, האם זה כואב למישהו מלבדכם??? התשובה היא חד-משמעית: לאיש לא אכפת!
כל שנותר לקוות, הוא שהשפיות בישראל ובעולם כולו תחזור לשלוט, ויובן שיש זכות קטנה לכל אחד, והיא - להיות איש או אישה בעל פרטיות, אפילו אם רוצים למכור יותר גליונות של עיתון או להרחיב את מספר המינויים לאתר אינטרנט זה או אחר. והחשוב ביותר הוא שהמדיה כולה תתחיל לעסוק בעיקר ולא בתפל.
כי אם פוגעים היום ללא רסן באחד, מי יערוב לאותם פוגעים שלא ימצאו עצמם בצד הנפגע ביום מן הימים?
אולי הממשלה תעשה שלום עם האויבים שמבחוץ, הרי זה יותר מעניין וחשוב ממלחמת תקשורת של גופים שחיים היום הרבה יותר בזכות העבר, ושרק לא יורישו מורשת קלוקלת למדיה החדישה והמתחדשת, ההולכת ומשתלטת על כל העולם דרך האינטרנט והמחשב, שנהיה משנה לשנה יותר משוכלל.
נסו לחשוב על זה ואולי תגיעו למסקנה שאפשר לעשות את העולם יפה יותר, ללא תקשורת צהובה חסרת-רסן ולצערה, גם חסרת-השפעה.