תנועות ההתיישבות מדברות על כך שחוזה חכירה ארוך-טווח מספק אותן מבחינה אידיאולוגית ומעשית.
מתוך תפיסה סוציאליסטית, אני סבור שיש לראות בחומרה את כל ההשלכות של ההפרטה, וחושש מהאפשרות התיאורטית שהישוב יהפוך לישוב קהילתי הנשלט בידי מספר קטן של תושבים המעבדים את אדמות כל הישוב ושולטים במכסות המים והקרקע. אני סבור שאין לנו ברירה אלא להביא לידי כך שנהיה בעלים בלעדיים על הקרקע, חופשיים מכפיפות לאינטרסים של מינהל מקרקעי ישראל.
אין לי ספק, מדובר בהפיכת סדרי בראשית.
שוכנעתי לאחר כמה החלטות הזויות ומעוותות של מועצת מקרקעי ישראל, בגיבוי כל הרשויות (המחוקקת, המבצעת והשופטת) שעלינו לקבל בעלות על שטח המגורים ואזור התעסוקה, ומייד אח"כ לדרוש ולקבל בעלות על כל הקרקעות שאנו מעבדים ומאבדים.
להלן מספר דוגמאות להחלטות מסוג זה :
1. המנהל פועל להפקעת 100000 דונם מידי "קיבוצים זעירים".
ומהו "קיבוץ זעיר"? זה שיש בו תת-אכלוס. שבו מספר החברים קטן ממספר הנחלות התקניות. ומה יקרה כאשר יתהפך הגלגל, ובני הקיבוץ המתחדש ירצו לחזור הביתה, האם יחזירו להם את הקרקע שנגזלה?
לגבי המושבים, כך פועל המינהל מבלי לפרסם כבר שמונה שנים, ואינו מאפשר אכלוס של נחלות פנויות, מתוך מגמה לקחת את הקרקע שכביכול אינה מנוצלת.
2. בכפר גליקסון התלונן המנהל על כך שילדים שאינם של חברי קיבוץ משתמשים במתקני החינוך של הקיבוץ, הנמצאים על קרקע "שלו".
3. המינהל מתלונן על כך שנמכר ארטיק לפקח שלו במרכולית והפקח הרי אינו חבר קיבוץ. אין ספק שזה יגיע גם לצרכניה, המופעלת במושב ע"י גורם חיצוני.
בזמנו רצו להחליט במינהל, כי השמש הזורחת מעל קרקעותינו, היא רכושו הבלעדי של המינהל, ומי שיעיז להקים תחנת כוח פוטו-וולטאית נקייה על גג לולו - ייקנס. הרעש הציבורי שקם עם פרסום רעיון מטורף זה, הביאו את ה"ממציאים" לרדת מהגג.
אינני יודע כמה ייגבה המינהל, אם בכלל יסכים להקמת תחנת כוח פוטו-וולטאית בגודל בינוני על גבי עמודים בשטח חקלאי שימשיך להיות מעובד חקלאית. לדעתי, גבייה עתידית זו - תהיה הפקעה של קרני השמש.
לאחרונה פורסם שהמינהל רואה כפעולה בלתי חוקית את השכרת הדירות הפנויות בקיבוצים. אין ספק שאם יצליחו, יעברו למושבים. מעניין לעקוב אם יגיעו גם למשכירים העירונים, היושבים על אדמה המנוהלת עי מנהל מקרקעי ישראל. כמעט שכחתי, אלה כבר בבעלות היושבים בה, לכן לא יקרה להם כלום.
עלינו להבין היכן אנו נמצאים: רק בעלות מלאה על הבית ועל אזור התעסוקה (בחקלאות, אזור התעסוקה הוא כל השטחים) תימנע מחורשי המזימות להכריע אותנו, להשכיב אותנו, לדרוך עלינו, וגם לסובב את המגף.
שתי החלטות התקבלו בישיבתה הראשונה של מועצת מקרקעי ישראל, שהוקמה על-פי חוק הרפורמה: החלטה 1184, המאפשרת בנייה ללא תוספת תשלום לבתים פרטיים ועד ל 240 מ"ר והחלטה הפוטרת מתשלום עבור העברת בעלות למגרשים עד גודל 280 מ"ר.
שתי ההחלטות הנ"ל אינן חלות על המגזר הכפרי, למרות הוראת החוק המגדיר כשטח עירוני גם את הבתים במגזר הכפרי.
הממשלה והכנסת מחליטות, ורשות מקרקעי ישראל עושה כבתוך שלה. שם זו מדינה אחרת.
חייבים לדרוש בעלות, ולא פחות מכך, ולשכנע את תנועות ההתיישבות ללכת בדרך הזו ולפעול בכל הכוח והכסף להשגת מטרה זו.
"למסעודה מגבול הצפון, מגיעה ללא ספק בעלות על הקרקע עליה היא יושבת כבר למעלה מ-60 שנה" - אמר שר החקלאות,
שלום שמחון, בכנס שנערך בעמק הירדן. אם כך - על אחת כמה וכמה למי שיושבים על הקרקע כבר 80 או 100 שנה.