ישראל הכריזה שהיא בעד זכות השיבה

המשפחה שפונתה בשייח' ג'ראח זו משפחה שב-1948 נטשה את ביתה בסרפנד, צריפין כיום. ועל כך במידה רבה של צדק שואל מי שהיה ראש אגף המודיעין בצה"ל, האלוף (במיל.) שלמה גזית, במאמר שפורסם באתר חדשות מחלקה ראשונה, "האומנם אנחנו מבקשים להחזיר את המשפחה לצריפין?" ומוסיף האלוף גזית כי "מי שיזם מהלך כזה (פינוי תושבים בשייח' ג'ראח) לא יוכל לעצור ולמנוע פסיקה דומה לגבי ערבי, שיתבע להחזיר לידיו בעלות על ביתו בשכונת קטמון או בטלביה במערב העיר". למרות שאני חולק על מסקנותיו של האלוף שלמה גזית, אני בהחלט מסכים, שלשאלה שהוא שואל, לא נתנו דעתם, מי שהיו צריכים לתת את הדעת לפני שהחלו במהלך הפינוי של תושבים משייח' ג'ראח. לצערי, ממשלת ישראל לא הפנימה, שההענות המערכת המשפטית - להכיר בבעלות העדה הספרדית על בית בעיר העתיקה - מצדיקה גם תביעה של מי שהיו בעלי בתים ביפו ובירושלים להשיב להם נכסים, שהיו ברשותם עד 1948. כשרק כוחנות מכתיבה מהלכי התישבות יהודים ביהודה ובשומרון, ללא כל בחינת מכלול המהלכים במישוריות המשפטית והמוסרית, אין להתפלא שלפתע אנחנו מוצאים את עצמנו על שרטון שקשה להחלץ ממנו. בכפרים סלפית, מרדא, כפל ח'ארס ואסככא נמצאים מספר רב של תושבים, שיש להם קושאנים על אדמות, שהופקעו כדי להקים את העיר אריאל. על-פי התקדים של שייח' ג'ראח ישראל פתחה בפניהם את הדרך לתבוע את השבת האדמות, עליהן הוקמה אריאל. ביהודה, בשומרון, בעזה וגם בתחומי הקו הירוק ישנן משפחות, והן לא מעטות, שיש בידיהן מפתח וקושאן לבית, בו גרים כיום יהודים. אותה מערכת שאמרה כן לוועד הקהילה של העדה הספרדית לגבי בית בשייח' ג'ראח, חייבת לומר כן לועד או איש העדה הסלפית לגבי שטח באריאל ולומר כן לועד העדה או לאיש בעיר העתיקה שיתבע נחלה בשכונת קטמון. ~ ~ ~ אני כותב את הדברים בעקבות שיחה, שניהלתי לפני מספר ימים עם פלשתיני החי בשומרון. בשיחה שהתפתחה הבהיר לי איש שיחי, כי געגועים לבית בו חיו הוריו ובו הוא נולד אי-אפשר לקחת ממנו. אבל במציאות שנוצרה הוא מבקש להיות פרגמאטי. הוא תומך בגישה התובעת מהעם הפלשתיני להיות פרגמאטי ולא להעמיד את זכות השיבה כמכשול לפתרון הסכסוך בין העמים. בכאב הדגיש איש שיחי - "מה שעושה כיום ישראל בשייח' ג'ראח שומט את הבסיס לטיעוני מול ציבור פלשתיני, שאינו מוכן לקבל את הגישה הפרגמאטית שלי. בשייח' ג'ראח ישראל החליטה החלטה חד-צדדית, לפיה יש לזנוח את התפיסות הפרגמאטיות ולהמירן בדרישה לזכות השיבה".