מטעני החבלה אשר נפלטו לחופי ישראל בדרום, ולמרבה המזל, לא גרמו לנזקים משום ערנותו של אזרח מן השורה - מוכיחים, פעם נוספת, כי המוטיבציה של הטרוריסטים מסוכנת הרבה יותר מאשר כלי הנשק. חביות מלאות בחומר נפץ המושלכות אל הים במטרה לפגוע בכלי שיט או באזרחים, הן דוגמה לנשק ולשיטות פרימיטיביות ביותר, העלולים לזרוע הרס ויגון בקרב אזרחים או חיילים. הסיפור כולו ממחיש עד כמה טרור פרימיטיבי עלול להתגלות כיעיל מאוד, לא בפעם הראשונה וגם לא בפעם האחרונה, מול נשק מתוחכם ביותר.
מיושן ומסוכן
אין צורך בדמיון מפותח כדי לשער מה עלולות היו להיות התוצאות אם, חלילה, אחת החביות המלאות בחומר נפץ הייתה מתפוצצת ליד כלי שיט ישראלי או בקרבת גולשים. המחבלים יודעים היטב עד כמה קשה לגלות מטענים פרימיטיביים, אפילו המדובר במיכשור המשוכלל ביותר. הפרדוקס הוא שדווקא הפשטות של המטענים היא ההופכת אותם לכה מסוכנים וקשים לגילוי.
ועוד עובדה אחת שיש לקחת אותה בחשבון היטב: היוזמים, קרי המחבלים, לעולם ייהנו מיתרון, למרות פעולות הסיכול והמודיעין. הטמנת מטענים מאולתרים או שימוש באמצעי לחימה מיושנים, כל אלה פעולות פשוטות המעמידות את המדינה במצב קשה למדי.
אין עוררין על כך שבידי ישראל אמצעי לחימה מן המתקדמים ביותר מבחינה טכנולוגית. הפיתוח של מערכות משוכללות ביותר נמצא בתנופה ומומחים עמלים קשה כדי לנסות ולתת מענה לאיומים השונים. מאידך-גיסא, הנשק הכה משוכלל אינו מסוגל לתת מענה למוטיבציה של המחבלים לפגוע.