בטרם אחל בהרצאת הדברים, חייב אני במסגרת חובת גילוי נאות, לציין כי גם אני מתמנה כמומחה מטעם בית המשפט בתיקים שונים, והביקורת שלי הינה כלפי מומחים רבים מדי - אך בהחלט לא כלפי כולם, ולא יהא זה קשה להבחין כלפי מי הביקורת.
מדובר בקבוצה (גדולה מדי) של מומחים, העובדים בעיקר עבודתם כמומחי בית המשפט, ללא שום עבודה הנדסית זולת מומחיות, ובעיקר - כאמור - מומחיות בשירות בית המשפט.
הם כבר לא מצויים בנעשה בענף הבנייה, נזקקים למחירונים כאורים ותומים - מבלי לדעת כיצד לעשות בהם שימוש מושכל, ומסתייעים בגרפיקה המשווה לחוות הדעת שלהם, הצבועות והמסודרות והמוגשות כחוברות רבות רושם, כדי ליצור אשליה של מסמכים ראויים.
לרוב יתמקדו חוות הדעת בזוטי דברים, ולרוב יעוטו מומחים אלו על טעויות - לרבות קולמוסיות - של מומחה אחר, כדי לאושש את חוות דעתם הרדודה.
במישור ההנדסי, כאמור, הם אינם מסוגלים לקחת חלק ולא יעיזו לתכנן מבנה,
אך זה לא יפריע להם לקבל מינויים בנושא הקמתו של המבנה אותו הם לא יודעים לתכנן.
היעד העיקרי של מומחה מסוג זה, המקבל מינוי כמומחה מטעם בית המשפט, הוא המינוי הבא בתור, וכדי לרצות את בית המשפט, שזמנו קצר וסבלנותו פוקעת, מומחים אלו ינפנפו כל טענה קשה, יסודית, המצריכה עמקות, הנוגעת למהות המקצועית, וימצאו דרך שלא להתמודד עם בעיות הנדסיות מסוג זה, כדוגמת התירוצים שלהלן:
- "מדובר בסוגייה משפטית שאיני רוצה לחרוץ בנושא דין".
- "אי אפשר בדרך סבירה לבטל את הליקוי הנטען, שעניינו הוא ירידת ערך המבנה".
- "יש לבצע בדיקות מעבדה מאושרת, לשם הוכחת קיומו של הליקוי".
... ואת השמאי הם אינם מזמינים, ומעבדה מאושרת - לא מגיעה.
אמנם גם צד לדיון רשאי להזמין שמאי או בדיקת מעבדה, אך אז תעלה ותבוא הטענה כי הבדיקה אינה אובייקטיבית וכי המעבדה בדקה מה שנאמר לה על ידי המזמין, באופן מוטה לטובתו, והיו דברים מעולם.
דווקא אלה הם המומחים הכי מקובלים בקרב שופטי מדינת ישראל, שכן דרך מומחים מסוג זה - השופטים מסיימים בקלות ובמהירות תביעות על ליקויי בנייה,
...אלא אם כן מנגד ניצב עורך דין לוחם, המגובה במהנדס היודע את העבודה והבקי בתחום.
יוצא מכך שמבחינה סטטיסטית - התובעים משיגים בתביעותיהם אך מעט, ונחשבים לטורדניים, בעוד המומחים מטעם בית המשפט - חוגגים בדרך למינוי הבא...
אלא שלא הכול שחור.
בימים אלו מתארגנת תביעה של דיירים אשר נפגעו ממומחים מהסוג הזה, קבעו כי בדירת מגורים אין כבר רטיבות - כי הקבלן כבר תיקן, וזאת נקבע לא על סמך מעבדה מאושרת - אלא על סמך בדיקה במכשיר ...שלא בודק כלל רטיבות [כלומר: ברמאות או ברשלנות מובהקת מדובר], ופסק הדין שהסתמך על קביעות שגויות אלו - היה בהתאם, ונזקו עמו.
מי שנפגע מכך, יבוא חשבון, והפעם לא עם הקבלן - אלא עם המומחה.