כיום, בתקופתה הישראלית של הספרות העברית, ממעטים המו"לים לדבר על הספרות כעל אגף הבונה את התרבות הלאומית בדור הזה, ורואים בה בעיקר פעילות האמורה להניב הכנסות גבוהות ל"תעשיית הספר" המקומית. לכן הם משקיעים יותר בחיצוניותו המושכת של הספר מאשר בבדיקה קפדנית של תוכנו. העטיפות המכוערות והשמות הצעקניים שנבחרו לרבים מהכותרים, שנוספו בעשור האחרון למדף ספרי המקור, מלמדים על המאמץ להגביר את סיכוייהם להימכר.
כמו-כן שינו המו"לים בעשור שנחתם את הסדר ההגיוני בהשקת יצירה חדשה של סופר עברי. אין הם ממתינים עוד לפסקי הטעם של מבקרי הספרות ולשיפוטם של הקוראים, אלא מקדימים להפעיל מערך שיווק אגרסיבי שמְיַתֵר לחלוטין את ההערכה הבלתי משוחדת של אלה. משום כך, גם ספר בינוני ואפילו דל ערך המופיע אצלנו בשנים האחרונות, אינו צריך לחשוש שמא יידחה בשל איכותו הספרותית הירודה, שהרי גורלו נקבע לא על-פי טיבו העצמי, אלא על-ידי המאמץ השיווקי שמשקיע בו בית ההוצאה שלו.
מאמץ זה כולל הבטחה להבליטו ברשתות להפצת ספרים, על-ידי הגדלת שיעור הכנסותיה של הרשת ממחיר הספר, גיוס המוכרים בסניפי הרשתות להמליץ עליו בתמורה לבּוֹנוּסים, והכללתו החפוזה במבצעים שונים. כל הפעולות הללו נוגסות, כמובן, משכרם של הסופרים. מול תעלולי שיווק אלה וההפרזה בכמות הספרים חסרי הערך והמיותרים שנדפסים אצלנו תחת המותג "ספרות מקור", שום ספר מקור איכותי לא יצליח לשרוד בחנויות הספרים.
יתר על כן: כבר ביום הופעתו של הספר – שהתמזל מזלו להופיע במסגרת סדרת פרוזה של בית הוצאה גדול, מרופד ומוגן כמו אתרוג – הוא מגיע לקורא כשהוא מאובזר ברשימה המגוננת של כל מכריו וידידיו של המחבר, שקראו-העירו-יעצו-עודדו-תמכו-עזרו, ובכך לא רק תרמו להבקעתו לאוויר העולם, אלא גם סייעו לו להפוך, כבר ביום הופעתו, ל"אירוע" המתרחש רק אחת לעשור בספרות הישראלית. כמו-כן מלווה הספר בהמלצה חמה של עורכו ובדברי הלל של סופרי הבית האחרים של ההוצאה. ולבסוף תושלם מעטפת ההגנה עליו בעזרת רשימת ביקורת קצרה ומתפעלת על העמוד האחורי של העטיפה, מטעם בית ההוצאה.
וכך, החל מיום הופעתו, מובטח לספר המסלול המצפה לכל "ספר מקור" ב"רפובליקת הספרות הישראלית", שאין מקפידה ממנה על ערך השוויוניות. ההוצאה תקיים לספר ערבי השקה בשלוש הערים הגדולות, בעיר מגוריו של המחבר (או לחילופין באוניברסיטה או במכללה שבה הוא עובד) ובמספר רשויות מרוחקות, שעדיין מתאמצות לקיים ערבי ספרות אחדים במשך השנה בתקציביהן הדלים. לערבי השקה אלה היא תטרח, כמובן, לגייס מקרב אנשיה או ממקורביו של הסופר את הדוברים בשבח הספר, וגם המחבר מצידו יתאמץ להבטיח שכל בני משפחתו, ידידיו ומכריו יוזמנו וגם יתייצבו לערבים אלה, כדי למנוע את חרפת מיעוט המשתתפים. שם יתברר לסופר, שהשחית את זמנו בחברת אנשים שלא קראו את ספרו ושספק אם יקראו בו גם לאחר שהאזינו לדבריו.
במקביל, תפזר ההוצאה עותקי חינם לבעלי ההשפעה באמצעי התקשורת, כדי להבטיח שמוספי הספרות ומדורי התרבות שלהם יציינו את הופעת הספר. ספר שסיכוייו מעטים להגיע לתפוצה סבירה כבר בשבועות הראשונים להופעתו, גם ייתמך מיום הופעתו בתשדירי רדיו במימון המו"ל שלו, ואל התשדירים יתווספו מודעות אחדות במוסף "ספרים" של העיתון לאנשים חושבים, ובהן משפטי שבח שנתלשו-נלקטו מתוך רשימות ביקורת קצרצרות עליו, שרובן התפרסמו במדורים זניחים של מקומונים או באתרי אינטרנט פטפטניים.
בפעולות אלה תמצה ההוצאה את השקת הספר בחודשים הראשונים, שהם המכריעים, כי בהם יתברר גורלו – אם יימכרו עותקיו, או שרוב כרכיו יישארו במחסני ההוצאה ורק הסופר יגיע מדי פעם בצנעה אליהם – כל עוד לא נשלחו ספריו לגריסה – לרכוש שם בהנחה כמות עותקים כלשהי, כדי להעניק את ספרו כמתנות לקרוביו ולידידיו.
אחרי כל מסע התלאות הזה, אם ישלים הסופר כרך סיפורת נוסף ואם תיאות ההוצאה להסתכן פעם נוספת בהפקתו – היא גם תתעקש הפעם לקבל ממנו את תרומתו הכספית להסתכנות הזו, והפעם כבר תדפיס על העטיפה בהבלטה שהספר החדש ממשיך את ההצלחה שרשם לזכותו ספרו הקודם של המחבר, אשר מיד עם הופעתו נחקק כאירוע בתולדות הספרות הישראלית, זכה להערכת הקוראים והיה רב-מכר בולט.