אף על-פי שראש הממשלה הוא אדריכל במקצועו, הרפורמה שיזם בתחום התכנון והבנייה, דינה לא רק להיכשל בכך שלא יצמח ממנה שום ייעול, אלא יתרה מכך - רפורמה זו תמיט על מערכת התכנון והרישוי במדינת ישראל סרבול-יתר ותאדיר את הביורוקרטיה, במנגנון הכי מסואב הקיים במדינת ישראל, עשרת מונים.
אין לי כל ספק בדבר הכוונה, אך יש לי ידע מקצועי ברור בדבר התוצאה.
ההחלטה להגדיל את כוחה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה במקום לבטלה היא חסרת-שחר. ממילא האזרח המצפה לשירותי רישוי מקבל תחתיהם שיעור מאלף בהישרדות המנגנון הפקידותי שכדי להישרד הוא מצדיק את קיומו בהאדרת כוחו וסמכותו כמו גם רודנותו כלפי האזרח, והגדלת אותו גוף המופקד על הרישוי תוך הוספת נושאים שיהיו באחריותו היא תרומה משמעותית בכיוון הבלתי רצוי, בכיוון ההפוך למטרת הרפורמה.
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, מנצלת כל סמכות וכל מרווח של שיקול דעת המופקד בידה - למטרת יצירת תלות של האזרח בה, וככל ששיקול הדעת מתרחב, וככל שסמכויותיה מתרחבות, כך גם תגדל בד-בבד התלות הזו.
כל שיקול דעת הניתן לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מאפשר לה להנהיג אפליה כאוות רצונם של הפקידים, לרוב אפליה בלתי מכוונת אלא אקראית, אף כי יש לה כיוון והוא - לטובת משרדי התכנון הגדולים ונגד מתכננים בהיקפים בינוניים וקטנים.
ההסבר לכך הינו נטוע בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, ולא שייך כלל לתכנון או להליכי רישוי.
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הינה גוף מיותר ומפריע, שעל-ידי יצירת מכשולי רישוי - מצדיק את קיומו.
בוועדה המקומית שלאחר הרפורמה ישבו אותם פקידים ואותם עובדים המאריכים את משך קבלת היתרי בנייה לכדי חודשים ארוכים ושנים, במקום לאפשרם מיידית ולכל המאוחר תוך יום-יומיים של בדיקת תוכניות.
גם בלי הרפורמה, אלא עכשיו, אין כל מניעה לקיצור משך הזמן הארוך, כמו שלא תהיה מניעה אחר-כך להמשיך באותה דרך חתחתים אותה על מבקש ההיתר לעבור.
ההצטדקויות והתירוצים שיעמדו לטובת המנגנון הפקידותי שלאחר הרפורמה - לא חסרים.
הרי אין כוונה לאשר תוכניות פגומות, וכל תוכנית המוכנה בידי מיטב המתכננים, יכולה להיות פגומה כרצונו של הזוטר שבפקידים.
לשם דוגמא, המנגנון הפקידותי יתרפס בפני כמה משרדי תכנון גדולים, אך כנגד זאת הוא יעשה את המוות למשרדים בינוניים וקטנים, הרבה יותר ממה שנעשה כיום וכל זאת כדי שלא יחשבו שלקבל היתר בנייה זה עניין של מה בכך: זה מסובך, קשה, מסורבל, ארוך, מתיש, מייאש... וכך יהיה.
השלב ההכרחי הבא הוא קבלת הצעתי הפשוטה בתכלית - והיא, כאמור -
ביטול המנגנון המנופח של הוועדות והעברת נושא הרישוי למשרד שבין כה קיים ועוסק בכך והוא - מהנדס הרשות המקומית. לפי הצעה זו ישוחררו עשרות אלפי פקידים מהשירות הציבורי ומהנדס העיר יבדוק תוכניות לבדו תוך קבלת סיוע מינימלי ככל שיידרש ממומחים חיצוניים - הוא יבדוק את כל התוכניות, מבחינת התאמה לתקנים ולתקנות, להוראות ולכל דין. ככל שיימצא כי התוכנית מתאימה לתוכנית המתאר ולתקנות - היא תאושר מיד.
אותם פקידים מיותרים, יצטרכו לעבור לצד השני של המתרס - זה התורם, העושה, היוצר, המתכנן - זה אשר סובל בשקט כל-כך הרבה זמן בכל-כך הרבה תיקי בנייה.