|
תאריך:
|
14/02/2010
|
|
|
עודכן:
|
15/02/2010
|
אורניום מועשר עדיין איננו פצצת אטום |
|
1 |
|
|
א- הכותב , לא הביא בחשבון - שפקיסטן -יש נשק גרעיני - והמדען שם הוא זה שמכר לאירן את הידע לייצר נשק גרעיני.
ב- הכותב לא הביא בחשבון - את העובדה שלקוריאה יש נשק גרעיני , והיא בחפץ לב תמכור לכל דורש, במיוחד לאור מצבה הכלכלי.
ג- הנזק לישראל יהיה קשה , ננשיח שמחר נשיא אירן יודיע יש לנו נשק גרעיני, אתה יודע איזה נזק כלכלי יעשה לנו - גם אירן לא תעשה שימוש נגדנו. משקיעים יפחדו להשקיע בארץ -
במדינה שחייה באינפוזיה , בעלי ממון יוציאו כסף לחו"ל.
ד- הבעיה הזו חייבת להיפטר ע"י החלפת השלטון באירן - יתכן
שאם השלטון יהיה - חילוני -יהיה פתוח יותר למערב , ואז
הכל יהיה אחרת.
נקודה נוספת , יש מדינות ערביות רבות שמודאגות מאירן אפילו יותר מאיתנו , וזה הזמן להוציא מהם כסף -כמו סעודיה
ועוד מדינות רבות ... לדעתי גםישראל וגם ארה"ב יכולות לממן מלחמה נגד אירן במימון אותם מדינות.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלומי -כלכלן |
|
|
2 |
|
|
כיום, 65 שנים אחרי פיתוחן של הפצצות הראשונות , אין אתגר רציני בהשגת הידע, וכפי שכבר נודע ברבים, עבד אל קאדר חאן אבי הפצצה הפקיסטנית מכר ידע כזה לכל דיכפין, ע"כ הם לא צריכים לפתח שום יכולת אלא לקנות מדענים אוקראינים,רוסיים, סיניים או פקיסטאנים שגם יספקו להם את הכלים והתכניות, אני בטוח שהפרסים יכו את התחזיות ויציגו פצצת נישאת על טיל בקרוב, כל הקונספציות סופן להתבקע ראה ערך:
מבצע ברברוסה, יום כיפור, מפרץ החזירים, התפרקות ברה"מ
וכו
|
|
כתובת IP: |
212.143.227.122 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אנדר |
|
|
3 |
|
|
לאיראן אין שום יכולת ממשית נגד ישראל, ולא תהיה לה גם בעוד 10 שנים;
http:
כל מה שהכותב תיאר הם רק חלק קטן מהקשיים בפיתוח נשק גרעיני, והפיכתו לצבאי, וגם הם לא כוללים בניית שכבות של הגנה, שרידות, ו"נקמה גרעינית", אשר בלעדיהם איראן רק יכולה להתאבד באופן יעיל!!!!
======
איראן למרות שקנתה מקדיר חאן הפקיסטני את תוכניות הצנטרפוגות לפני עשור שנים ויותר עדיין תקועה בקשיים של חיבור צנטרפוגות גז אורניום פלואור בסביבת וואקום למחזור קסקדה מבלי שהמפעל....יהרוג את הטכנאים!
======
גם אם תקבל איראן(השיעית) במתנה טיל שלם מפקיסטן(הסונית) אשר בראשו פצצה אחת של פרימיטיבית של 12 קילוטון (מקבילה לפצצת הירושימה), לא יהיה בידה מאומה בפועל. הרי פקיסטאן חמושה בכמה עשרות פצצות כאלה והיא אינה מעיזה לירות אף אחת מהן על הודו השכנה שהיא מעצמה גרעינית חלשה ופגיעה מישראל על פי הערכות המומחים!!!!
======
נשארו טיעוניך לעניין הפחד של המשקיעים והפחד של מדינות ערב. ובכן הפחד של מדינות ערב מביא אלינו "על פי פרסומים זרים" ועל פי התוצאות בשטח, שיתוף פעולה חשאי, אבל מדהים בעומקו של מדינות וארגונים ערביים שחוששים מאיראן יותר מישראל!
באשר למשקיעים; הם יכולים להשקיע במניות נפוחות של בנקים בוול-סטריט; אם אתה סבור ששם הם בטוחים יותר? הרי התממשות של איומים גרעיניים ממילא תמחוק את חיוך המשקיעים והערך מכל "ניירות הערך" חסרי הערך בעולם!!!!
=======
נשאר העניין של ההשפעה הפנימית בתוך ישראל? בדומה ל"משקיעים", ול"מנהיגים" שכביכול שולטים כאן, ומשרתים אינטרסים זרים, כאשר ילדיהם כבר בחו"ל, ורכושם כבר מופקד שם....אנחנו במצב כזה נשוחרר מנוכחותם....אם הם יצליחו להגיע למטוסי המנהלים הפרטיים של הטייקונים שרכשו הכל כאן בהפרטות שחיתות! בקיצור אחמניגג'אד לא מפחיד אותי כלל! אנחנו כבר מוכנים ל"גוג ומגוג", הבעיה שכל האחרים נגררים כאשר הם אינם מוכנים משום בחינה. ראה ארה"ב ואירופה שמחזיקים צבא באפגניסטאן, פקיסטאן,ועיראק(סביב איראן)ועדיין מגמגמים בבלבול, ואינם מבינים מה יש לעשות בכל הצבא האדיר והמשוכלל הזה. אולי פצצה גרעינית מלוכלכת של איראן, העשויה מאורניום המועשר רק ל-40% תעיר אותם מתרדמת החורף שנפלה עליהם!!!!!!!!!!!!!!! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ירון זכאי |
|
|
4 |
|
|
האמת ? את ישראל לא כל כך צריך להדאיג אם תהיה לה פצצה ומתי . מי שיותר צריך לדאוג הם ארהב ומדינות אירופה . גרעין איראני אינו מאיים על ישראל היות ומאזן האימה פועל לטובת ישראל . מדינות המפרץ הפרסי ועיראק הן המאויימות העיקריות והן תיפולנה כפרי בשל לידי האיראנים על שדות הנפט העשירים שלהם . המאחז של ארהב והמערב במזרח התיכון מול האיומים האמיתיים שלהם , יצטמצם למדינת ישראל בלבד . אם להן לא איכפת מהאיום הזה , ישראל לא צריכה לפעול כדי למנוע אותו ולהסתבך יותר עם כל העולם המוסלמי והערבי ! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ישמעאל |
|
|
5 |
|
|
למרות הקשיים שבפיתוח נשק גרעיני נראה שהם מתקדמים במהירות ואסור לסמוך על שיקול דעתם. אם יהיה לאירן נשק גרעיני הם לא יוכלו להימנע מלהישמש בו.לך תסביר להמונים הפנטיים למה לא מחסלים את "השטן הקטן" כאשר יש אפשרות טכנית לעשות את זה.
ישראל תצטרך להחליט רגע לפני שיהיה להם נשק גרעיני. ההחלטה תהיה בחירה בין שבעה מליון ישראלים לשבעים מליון אירנים. חוסר החלטה היא החלטה לחסל שבעה מליון ישראלים. אי אפשר להסתתר מאחורי הססנות או הומניות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
גדעון אמיר |
|
|
6 |
|
|
|
|
7 |
|
|
צודק עמי שהעשרת אורניום עדיין איננה פצצה, אבל השאלה הקשורה בהצטיידות מדינה כאיראן בנשק גרעיני מורכבת הרבה יותר מאשר השאלה של הפרדה או אי-הפרדה, או השאלה של משך ההפרדה הדרוש ליצירת אורניום מועשר הדרוש לפצצה גרעינית.
פרויקט גרעין, גם כשאינו חדשני ויוצא דופן כפי שהיה "פרויקט מנהטן" בתקופת מלחמת העולם ה-II, הוא פרויקט מורכב, הדורש ציוד, כסף, אנשי מקצוע, מתקנים, אמצעי הגנה וזהירות, אפשרויות שינוע ואחסנה בטוחה ויכולת ניהולית של מאמץ טכנולוגי מגוון, רב-תחומי וארוך-טווח.
נראה שאיראן יצאה לדרך, כשהיא מצויידת יותר או פחות בכל אחת מהיכולות הנ"ל. המאמץ שהיא עושה זה כעשור, אינו מכוון להעשרת אורניום בלבד, אלא לבניית יכולת גרעינית כוללת, ולאחר שתתגבר על בעית ייצורה ומזעורה של פצצת אטום, וככל הנראה עוד קודם לכן, תמשיך לעבר התחום התרמו-גרעיני (פצצת מימן, שהיא פי 1000 לערך עתירת אנרגיה מפצצה אטומית).
יכולה מדינה לחתור להשגת פצצה בדרך של גניבת חומרים בקיעים, כשהיא מטפלת במנגנונים הקשורים לשיגור והפעלה. דרך זו יאה למדינות המחפשות לייצר מראית-עין של יכולת ולהפיק ממנה תועלת זמנית כזו או אחרת. אובדן החומר הבקיע, או זמינות מקורותיו, מעמיד מדינה שבחרה בדרך המקוצרת בפני "שוקת שבורה". איראן אינה הולכת ככל שניתן להעריך בדרך זו. איראן הולכת בדרך שבה פועלות בדרך כלל מעצמות, או מדינות החותרות להגמוניה אזורית או בינלאומית כוחנית. דרך זו אומרת: בניית יכולת כוללת וגמישות רבה בבחירת דרכי ההבשלה, ההובלה השיגור והשימושים הנוספים ביכולת שתיווצר.
חסרונה של דרך זו הוא במשך הזמן הנדרש להגשמתה ובהיקף העצום של עלויות הכרוך בכך. מדינה טוטאליטארית, מאידך, אינה מתקשה לשעבד נתחים משמעותיים מאוד מעושרה הלאומי לקידום מטרות אסטרטגיות; זו דרכה של איראן. יתרונה של הדרך הארוכה בכך שהידע האנושי והמערכתי שנצבר בה, התשתיות שנוצרות במהלכה והניהול המערכתי המתפתח תוך כדי הפרויקט, הופכים לנכס ממלכתי שאינו הולך עוד לאיבוד במשך שנים רבות. זו הסכנה האמיתית בדרכה של איראן, כל עוד היא מדינה פונדמנטליסטית, קיצונית, עם מגמות מגלומניות ויסוד אידאולוגי עם מגמות התפשטות.
ניתן להניח שאיראן לקחה בחשבון אפשרות של תקיפה של מתקני הגרעין שלה בשלב כזה או אחר של הפרויקט, ולפיכך פיזרה אותם והסתירה אותם היטב. גודלה הפיסי של איראן, ומורכבות הטופוגרפיה שלה, מקנים לה יתרונות אסטרטגיים ברורים להגשמת מהלכים אלה, ומגדילים את הסיכון הטמון בתוכנית ההסתרה. לכן, גם אם תקיפה צבאית מוגבלת תהרוס חלק חשוב מהם, היכולות התשתיתיות והפרויקטאליות והידע המצטבר, יוותרו ויותירו בידי איראן יכולת שיקום מהירה. אפילו חיסולם הפיסי של מדענים מרכזיים בתוכנית, לא תוכל להחזיר לאחור את הגלגל, לאחר שהושלם הידע המערכתי. העיכוב שחל בפעילות העולמית לבלימת יכולת גרעינים איראנית כוללת מזרז באורח "אקספוננציאלי" את ההתקרבות לנקודת ה"אל-חזור" לקראת היותה גרעינית.
אין זה מקרה שהמדינות המתיחסות "בשיוויון נפש" לתכנית האיראנית הן מדינות גדולות, עתירות אוכלוסין ובעלות יכולות גרעיניות העולות במידה מכרעת על כל שתוכל איראן להשיג בדור או שניים הקרובים, לכאורה הן בטוחות; אבל רק לכאורה. עד כה לא הגיע נשק גרעיני – מפותח או גולמי – לידי טרוריסטים. כאשר יגיע, ישתנו פני העולם... . אני סבור שאיראן חותרת למציאות זו. הטרור הקונבנציונאלי שיבש את סדרי העולם, את אופי החיים ואת איכותם בצורה בולטת, כאשר הנפגעים העקריים הן הדמוקרטיות המערביות, בגלל ערכיהן ורגישותן לחיי אדם. עקרונות |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ל רפי |
|
|
8 |
|
כנ"ל |
|
אריק ברהום | 15/02/10 12:56 |
|
|
אפשר כמובן לקבל עם הכתוב ובאותה מידה ניתן להסתייג מהם.
לכותב ולנו לא ידועים המשאבים העומדים לרשות אירןויתכן שהדברים החסרים לה(לפי המאמר)אכן נמצאים ברשותה .
ש נית מה ימנע ממנה להכניס מכונית
עם מזודה שבה המטען? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אריק ברהום |
|
|
9 |
|
|
|
|
10 |
|
|
פצצה גרעינית ניתן להשליך מכלי טייס מאוייש (כפי שעשו האמריקאים ביפן בשנת 1945) או לא מאוייש. פיתוח ראש טיל בליסטי ניתן לדחות לשלב מאוחר.כלי טייס לא מאוייש עלול לצאת ממדינה צפונית שכנה.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מאיר ג. |
|
|
11 |
|
|
הטרור הקונבנציונאלי שיבש את סדרי העולם, את אופי החיים ואת איכותם בצורה בולטת. הנפגעים העקריים הן הדמוקרטיות המערביות, בגלל ערכיהן ורגישותן לחיי אדם. עקרונות אלה אינם מנחים את איראן ודומיה. ב"משחקים" של עצבי ברזל מול איומים עתירי נפגעים, מלמד ניסיון העבר ידו של מי תהיה על העליונה, גם כאשר היכולות הטכנולוגיות של המערב הדמוקרטי תמשכנה לשמור על עליונותן. עדיין לא עסקנו בשאלה אם תחליט מדינה גרעינית כאיראן להשתמש ביכולתה, ולו רק כאיום בלתי-ישיר; האם היא חייבת לשגר טיל עם ראש נפץ גרעיני? תשובתי: לא. היא תוכל להפעיל סוכני-ביצוע (טרוריסטים מסוגים שונים) סמויים, שיעשו עבורה את העבודה. עדיין לא דיברנו ברצינות גם על השאלה לאן מוליכה איראן גרעינית את המזרח התיכון בפרט ואת העולם בכלל. בנוגע לשאיפה למנוע תפוצה רחבה של נשק גרעיני, תפוצה המבטיחה אובדן השליטה על השימוש בו או מציאות עולמית "מפחידה למדי" - הכיוון המסתמן גרוע. סביר להניח שאחרי אירוע אחד ואולי יותר של טרור גרעיני, העולם יתעשת ויתחיל לחפש כלים אופרטיביים, חוקיים, ופוליטיים יעילים ואכזריים יותר כדי להאבק בתופעה.
כפי שציינתי כבר קודם, ניתן למנוע הצטברות של ידע ויכולות, כל עוד הם אינם קיימים – אז זו שאלה של "עלות / תועלת" וזמן; אי אפשר ל"מחוק" זאת מהזכרון האנושי.
הדיון בשאלת העשרת האורניום הוא קצה קצהו של הדיון האמיתי שיש לנהל מול מכלול הסיכונים העומדים בפני ישראל, בפני המערב ובפני העולם כתוצאה מהתיגר שבהתגרענותה המואצת של איראן; כיצד ומתי חייבים להתמודד מולם? לדידי התשובות לכל השאלות הללו היא: אתמול, שלשום, לפני שנה ויותר - חבל על כל רגע.
למאזן השיקולים הישראלי בסוגיה זו נוסף גורם מכריע שהוא האסימטריה האסטרטגית בין ישראל לאיראן. אסימטריה זו קשורה בארבעה גורמים מרכזיים: גודל הטריטוריה, גודל האוכלוסיה ופיזורה הגיאוגרפי, מקורות העושר הלאומי ורגישותם לפגיעה במקרה של עימות, והמצב הפוליטי הבינלאומי. ישראל נחותה בכל ארבעת המרכיבים הללו, ועומד לזכותה רק יתרון זמני אחד – יכולת התקיפה הצבאית שלה. במצב של מאזן גרעיני בין ישראל לאיראן, יאבד לישראל גם יתרון התקיפה הזמני שיש לה כיום.
מול מאבק זה רצופה ההתנהלות הישראלית שגיאות אסטרטגיות חמורות הכוללות בין היתר: מחדל אסטרטגי רב-שנים של אי-פיזור האוכלוסיה וזלזול בחשיבותו של הגורם הטריטוריאלי. מאמץ-סיכול מוגבל מדי מול איראן בעשור האחרון. כשל המבצעים הצבאיים נגד חיזבאללה בלבנון (שלוחה גיאו-אסטרטגית מובהקת של איראן על גבול הצפון) ונגד החמאס (שלוחה אסטרטגית בגבול הדרום); מחדלים אדירים של ממשלת אולמרט, שטרם עיכלנו את מלוא משמעויותיהם. המחשבה האסטרטגית הישראלית עסקה הרבה יותר מדי בסוגיה הפלשתינאית, שאינה איום אסטרטגי אמיתי, ופחות מדי בסוגיה האיראנית, שהיא איום אסטרטגי כולל, לפחות כל עוד מתקיים שם המשטר הנוכחי או דומה לו.
אני מציע לצאת מנקודת מוצא שאיראן חותרת למעמד של מעצמה אזורית (לפחות), ולעסוק הרבה פחות בשאלת העשרת האורנים (וא"כ גם פלוטוניום, בכורי דגירה אזרחיים כביכול...) באיראן והרבה יותר בשאלת האיום הגלובלי על ישראל שאיראן פונדמנטליסטית וגרעינית מהווה. בגלל אורניום בלבד אולי אין מחליטים על מהלכים יוצאי-דופן. בגלל איום אסטרטגי כולל וארוך טווח – מחליטים גם מחליטים, מי שחפצי חיים.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ל רפי |
|
|
יהונתן קלינגר
אם קניין רוחני הוא הוא קניין, יתכבד להכפף לכל חוקי הקניין באשר הם - לרבות הכלל ולפיו מי שהפקיר את "קניינו" ברבים - כאילו ויתר עליו
|
|
|
|
|
|
חן בן אליהו
מרבית הישראלים השוהים בחו"ל הם יהודים מתן זכות הצבעה להם תגביר את האלקטורט היהודי על כן השמאל מתנגד
|
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
התקשורת הציגה, שבוע אחר שבוע, את המפגינים בבילעין כפורעי חוק. היא שכחה, כמובן, לציין את אלימות השוטרים והחיילים וכמובן, את ההישג מן השבוע האחרון של המפגינים, שמעיד בדיעבד על צדקתם
|
|
|
|
|
|
עו"ד רויטל ברילנשטיין
אתנן הקרקעות לחקלאי ישראל, לצורכי התעשרות נדלנ"ית ובניגוד למנדט החקלאי שבשמו קיבלו (בנאמנות) החקלאים את הקרקעות, פוגע בכל אזרח ואזרח בישראל מאמר תגובה למאמר הקורא להפסיק את המימון לאגודה לצדק חלוקתי
|
|
|
|
|
|
ענבל בר-און
מאמרו של המלומד עבד אל-חכים מופיד מלא באמירות "יפות" על זכותם של הערבים הפלשתינים, אשר מודרות ככל שהפרויקט הציוני מתפתח מעבר למילים היפות קשה שלא להבחין ברמיסה ברגל גסה של זכותו של העם היהודי להיות עם ככל העמים - עם החי ופועל בתוך מסגרת מדינית משלו מאמר תגובה למאמרו של עאבד אל-חכים מופיד, "ההשלכות המסוכנות של ההכרה בישראל כמדינה יהודית"
|
|
|