אי-הבנה בהנהגה

נבחרי השני, שלא רבים החמיצו את אי-הבנתו לגבי תפקידו, הוא כבוד שר-החוץ אביגדור ליברמן. מיותר למנות את מעשיו, ובעיקר את מילותיו של האיש בנושאי חוץ וביטחון ואיומים-ביטחוניים-לאומיים. הקו המקשר בין כל מעשיו ואמירותיו הוא אי-הבנה בולט ונורא של תפקידו. הוא לא רק מועל בתפקידו – הוא יוצא במפורש נגד תפקידו. מה שאני אינני מצליחה להבין במקרה זה הוא – מה עושה איש זה בתפקיד שכזה? לכך יש בוודאי לנבחרִי השלישי פתרונים...

וכפי שכבר אפשר היה לנחש, נבחרי השלישי הוא ראש ממשלתנו מר בנימין נתניהו. אדם זה, שבידיו נמסרו מוסרות ההנהגה של המדינה, הכריז לאחרונה קבל עם ועדה, בלי הצטנעות מיותרת ובלי בושה, שהוא אינו מבין את נשיא סוריה! אינו מבין, בלשון החבר'ה, 'מה הוא רוצה ממנו'. אילו אני הוא – לא הייתי מתגאה באי-הבנה שכזו וגם לא הייתי מכריזה עליה בראש חוצות. האין זה תפקידו של ראש ממשלה להבין בדיוק דברים כאלה? האין זה מתפקידו להבין את סביבתו המדינית, להבין את הפרטנרים שלו לקידום תהליכים שונים במקומותינו? לראות איזשהו חזון שיש בו גם משום קידום בפועל של החזון הזה, ולעלות סוף-סוף על דרך המלך לקראת השלום המיוחל? – נאדה! אני מודה שאינני מבינה סיטואציה כזאת, שבראש המדינה עומד אדם ש(בדומה לשר-החוץ שלו)-אין לו כל אינטרס להבין את תפקידו שלו ולקדם-הבנה בינו לבין המנהיגים האמורים להיות פרטנרים שלו להפעלת מדיניות של הסדר אזורי; אדם המתאמץ להבין את הפוליטיקה של ביצור כיסאו (או שמא זה בא לו בלי מאמץ), אבל מעדיף ש'לא להבין' מעבר לכך...

הנבחר הראשון שלי, המגלה אי-הבנה בולטת לגבי תפקידו, הוא ח"כ ניצן הורוביץ. הורוביץ נבחר למקום השלישי במפלגת השמאל היחידה שלנו מרצ, מפלגה שצנחה פלאים בבחירות האחרונות עד למדרגה ירודה ביותר המסכנת את עצם קיומה (וקיומנו(?)). מה שמצפים מח"כ חדש שנבחר לאחד משלושת נציגיה בכנסת הוא, שיפעל למען שולחיו ומטרותיהם במלוא העוצמה; שיתנגד למהלכים תפלים שאינם מקדמים אותנו לקראת סיום הכיבוש; שיפעל למען השכבות המוחלשות בחברה; שיפעל למען נושאים כמו שאיפה לחיסול האפליה לסוגיה, שוויון-זכויות העובדים, ועוד ועוד, תקצר היריעה מלמנות את כל משימותיו של ח"כ המייצג את השמאל בישראל, והנה אנחנו נתקלים אצל ח"כ ניצן הורוביץ באי-הבנה בולטת של תפקידו החשוב כל כך. משום מה הביאה אותו הבנתו ללחום דווקא את מלחמתם של סופרים בישראל (אמנם בלי הבדל מגדר, מין, גזע וגיל...). אני כשלעצמי (שלמען הגילוי הנאות חוטאת פה ושם בכתיבה ובהוצאת ספרים לאור) אינני מצליחה להבין את הבנתו של שליח-השמאל הנ"ל: מה לו ולעניין זה – שאולי יש לו איזו חשיבות, אבל בינינו, אינו אלא די טריוויאלי ושייך לפלח מצומצם ומרוחק באוכלוסיה (שבדרך-כלל גם אינו סובל במיוחד מאפליה ממוסדת ומעוני נורא)? האמנם נגמרו לו כל המשימות הכבדות המונחות לפתחו של ח"כ מטעם השמאל-המכווץ-עד-אימה בישראל בימינו? – דבר זה נבצר מבינתי.