מוטב בלי שידור ציבורי

כדאי לשים לב למגמה ההולכת ומסתמנת לפיתרון מצוקת השידור הציבורי במדינת-ישראל. יש כיום "כאילו" קונצנזוס מקיר אל קיר בדבר נחיצותו המוכרחת של שידור ציבורי בישראל, כמו בכל מדינה דמוקרטית. אין "כאילו" חולק על חשיבותו ועל מחויבות המדינה כלפי אזרחיה במתן שירות הכרחי, למען יידע העם היכן הוא חי וכיצד יוכל להשפיע ולשפר את איכות חייו. האמנם? אנשי תקשורת וציבור התגייסו להפיח רוח במפרשי רשות השידור המרוטים והחבוטים, מזהירים אותנו שבלי השידור הציבורי הדמוקרטיה המסכנה שלנו תיפַּגע פגיעה אנושה, דבר שישפיע לרעה על כל תחומי חיינו. הם באים להרעיש עולמות ולהרעיד את אמות הסיפים במסדרונות השלטון לאמור - הבו לנו מיד שידור ציבורי כי בנפשנו הדבר!!! אל מול מולך הרייטינג שכבש כל חלקה טובה בכל תדרי השידור בישראל חייבים להעמיד אלטרנטיבה שפויה ובלתי תלויה, חופשיה מפניות ושאינה תלויה בסקרי האזנה. עולם קסום של יושרה ואובייקטיביות, תרבות ברמה גבוהה, ספרות, מוזיקה, אמנות, ואת כולם יוביל קטר חדיש ונמרץ של חדשות בלי מורא ובלי משוא פנים. מבלי להזכיר לרעה את שמותיהם הפרטיים של המתגייסים המודאגים, אי-אפשר להימנע מזיכְרוֹן ביטויים כאלה ואחרים מפי אותם אנשים ונשים במהלך חייהם הציבוריים כפי שהשתקפו בתקשורת הישראלית שנים על גבי שנים בעבר. ביטויים שגילו לנו השקפת עולם סדורה ומאורגנת כדבעי, השקפה ששלטה שילטון של עריצות באותה רשות שידור שהגיעה אל השוקת השבורה ועכשיו רוצים להשפריץ עליה מים זכים. זו אותה רשות ציבורית שהטביעה במי מדמנה כל זכר להצדקת קיומנו על האדמה הזאת, טיפחה שנאת חינם, פילגה וקרעה את החברה הישראלית ולא דילגה ולא החמיצה כל רעה בדרכה הנלוזה. מי מתגעגע אליה? לא לחינם הציבור מאס בה, היא המאיסה עצמה על הציבור ועכשיו היא תובעת ממנו בחוצפה, חיים. לא תודה, רבותי. לא רוצים שידור ציבורי שכזה. מוטב לנו בלי שידור ציבורי בכלל, ואולי בכך תיפתח הזדמנות ליוזמה פרטית ציונית-יהודית שתהווה משקל נגד להבלי השידור הפרטי הקיים כיום וכולו יצירה אוטנטית של אותו שידור ציבורי. אנחנו רוצים שידור ציבורי אחֵר! מוטה בכוונה, לא מאוזן ולא אובייקטיבי, שידור השוחֵר את טובת ישראל וטובת היהודים על פני כל דבר אחר, בעדיפות ראשונה, בעד זכויות הכלל שלפני זכויות הפרט! שמענו וראינו די במשך כל השנים את הדיווחים והפרשנויות "האובייקטיביים" שרמסו את זכויות האדם שבשמם נתקיימו. כשהכלל מתרסק, כל הפרטים מחוץ לתקשורת ובעלי ההון - נמעכים! כשכל מה שמשדרים הוא תיעוב וגועל מתמשכים כלפי ציבור הצופים-מאזינים, על רצונותיהם, בחירותיהם והעדפותיהם, מה הפלא שאותו ציבור נמלט מן היורקים עליו כל עוד רוחו בו ולכל עבר! גם אם הוא משלם במיטב כספו בעבור רוע מעללכם. הציבור הכללי, רובו ככולו, חושב אחרת לגמרי מציבור התקשורתנים. איננו רוצים בכם ובתורותיכם! איננו מאמינים לכם! ולא בכם! ומן הממשלה אנחנו דורשים: אל תְּחַיוּ על חשבוננו דבר שמאסנו בו! הרגנו אותו בשביל שימות!