השבוע החליט הרמטכ"ל
גבי אשכנזי בצעד חסר-תקדים להדיח את תת-אלוף
צ'יקו תמיר, זאת לאחר שתמיר סירב לפרוש מהצבא מרצון. ההחלטה נתפסת כמקצועית בעיני גורמי הביטחון הממונים (שר הביטחון וסגנו), וכהליך פוליטי מצד הקצינים בצבא.
ההליך הצבאי המקובל בעניינים אלו הינו כדלהלן: כאשר מתרחשת תקלה, מבצעית או ערכית, מתבצע תחקיר על-ידי המפקד הממונה. אם מתגלים בו צדדים משפטיים, מתנהלת חקירה בנידון.
בכל מצב שהוא, המפקד מקבל החלטה פיקודית אישית, הקשורה לתחקיר ובלתי קשורה להליך המשפטי, הכולל בין השאר: סעיפי אישום, הוכחות וספק סביר.
גבי אשכנזי מכיר את העובדות בתיקו של צ'יקו תמיר זה יותר משנתיים. הוא יודע, למשל, כי תמיר הורשע בבית-הדין הצבאי ביפו במסגרת עסקת טיעון, וערעורו התקבל בבית-הדין הצבאי לערעורים בקריה.
במקום לקבל החלטה אז כנדרש, אשכנזי מינה את תמיר למפקד קורס מ"פים-מג"דים. כלומר, הוא מונה להיות האיש האחראי להכשרתם המקצועית והערכית של מפקדי השדה הבולטים של הצבא. כן העביר לו אשכנזי מסרים שכדאי לו לשתוק ולא להגיב לפרשה, וכך לבסוף הוא ייצא נשכר מכך.
יותר מ-700 יום היו בידי אשכנזי על-מנת לקבל החלטה ערכית ראויה שתסגור את הפרשה לכאן או לכאן, אך משום-מה הוא העדיף שלא לעשות כן.
נשאלת השאלה: למה חיכה הרמטכ"ל כל-כך הרבה זמן בנושא כל-כך רגיש?
- ייתכן שהוא קיווה כי בית-הדין הצבאי יקבל את ההחלטה הקשה במקומו וידיח את תמיר מהצבא.
- להבהיר לתת-אלוף עימאד פארס שעדיף גם לו לפרוש מהצבא מבלי לחכות להחלטת הרמטכ"ל.
- לגבי האפשרות הראשונה: אשכנזי שלח מכתב לבית-הדין הצבאי, בו הוא מפרט את סגולותיו ויכולותיו המקצועיות והאישיות של תת-אלוף תמיר, ובכך הגן על החלטתו התמוהה למנות את תמיר למפקד קורס. בהחלטה זו שם עצמו הרמטכ"ל ללעג ולקלס, מאחר שאם האיש הוא מקצועי וערכי, אז צריך לעשות הכל על-מנת להשאירו בצבא; אך אם האיש שקרן ותחמן, צריך להדיח אותו מיידית.
- לגבי האפשרות השנייה: תת-אלוף עימאד פארס היה צריך להיות מודח מהצבא בגין מספר עבירות אלימות, בהן היה מעורב כאשר כיהן כמפקד עוצבת הגליל. עבירת המכונית שלו היא פעוטה לעומת העבירה של תת-אלוף צ'יקו תמיר, אז איך אומרים: נורמה זו נורמה.
צ'יקו היה צריך להודיע מיידית על פרישתו מהצבא, ובכך לשמר את הקריירה הצבאית הענפה שלו שנקטעה כתוצאה מעבירת סילוף וטיוח. כך הוא היה יוצא בכבוד מהדייסה שבישל לעצמו.
חבל שרמטכ"ל טוב ומצטיין כאשכנזי כושל בדבר כזה, או כמו שאומרים: "גם גדולים מתים".