נשים בסיכון גבוה יותר מגברים לפתח אוסטאופורוזיס (מחלה הגורמת לירידה מוגברת בצפיפות העצם). העצם בנויה מחומר אורגני (הכולל בעיקר קולגן) ואנאורגני (מינרלים) וקיים שחלוף תמידי של העצם, כלומר קיים תהליך דינמי של בנייה ופירוק, הדורש הספקה תמידית של אנרגיה ורכיבי תזונה אחרים.
למרות שהגורם הגנטי מהווה את התרומה הגדולה ביותר (עד 80%) לשיא מסת העצם המתקבלת עד לעשור השלישי לחיים, לתזונה חשיבות רבה בהשגת מסת עצם אופטימלית ושמירה על מצבה לכל אורך החיים.
החלק האנאורגני של העצם מורכב, בעיקר, מסידן, זרחן, מגנזיום ואבץ. סידן הוא המינרל השופע ביותר בגוף האדם וכ-99% ממאגרי הסידן בגוף מאוחסנים בעצמות. ספיגת סידן נעה בין 20% לבין 30%, עם עלייה זמנית בגיל ההתבגרות ובהריון. מחסור בויטמין D פוגע בספיגת הסידן. המקורות העשירים ביותר בסידן הם חלב ומוצריו. בין מקורות אחרים נמנים סרדינים הנאכלים על עצמותיהם, שקדים, כרוב, ברוקולי ומים. זמינות הסידן מחלב ומוצריו גבוהה מזו שממזונות שמקורם בצומח.
הַרְבּי, בכל הגילאים, בצריכת מזונות העשירים בסידן - עד גיל 30 לערך להשגת מסת עצם מירבית ולאחר-מכן לשמירה על בריאותה (הקטנת הסיכון להתפתחות אוסטאופורוזיס וצמצום הרס העצם, במיוחד בגיל המעבר). ההמלצה לכמות סידן יומית משתנה לפי גיל בשני המינים. בקבוצת גיל 18-9 ההמלצה היא 1,300 מג' סידן ליום, מגיל 19 עד גיל 50 ההמלצה היא 1,000 מג' ליום ומגיל 51 ההמלצה היומית היא 1,200 מג' סידן.
כדי להבין טוב יותר את המשמעות של כמויות הסידן במזון, נציין כי בכוס חלב 3% לא מועשר בסידן יש כ-200 מג' סידן, ב-2 כפות גבינה לבנה (כ-50 גרם) יש כ-100 מג' סידן, בגביע יוגורט יש 200 מ"ג סידן וב-2 כפות טחינה משומשום מלא, כ-260 מ"ג סידן.
במקרים בהם צריכת סידן בתזונה אינה ממלאת את ההמלצות או שיש בעיות ספיגה, יש לשקול מתן תוסף סידן בשילוב עם ויטמין D.
לסיכום, ישמי את העקרונות של תזונה נבונה מגוונת ומאוזנת (ראה כתבה 'תזונה נבונה במעגל החיים') לחיים בריאים ופוריים ולזקנה מוצלחת.