על אם הדרך שבין אוסטריה לשווייץ, בנוף עוצר-נשימה, משתרעת במלוא הדרה ליכטנשטיין, נסיכות זעירה מהאגדות. מצלע הר, שבמעלה הכביש החוצה את שתי המדינות, מתגלה טירה יפהפייה מהמאה ה-11, בת 120 חדרים, שאותה מאכלס הנסיך של ליכטנשטיין, הנס אדם השני. מחלונותיה של הטירה משתקפים עמק הריין עם האלפים השווייצריים ורחובותיה של עיר הבירה, ואדוז.
ליכטנשטיין הקטנה מושכת אליה בחורף חובבי-סקי, הבאים לגלוש על מורדות האלפים המושלגים, ואילו בקיץ, כשהשלג נעלם, הוא מפנה את מקומו למסלולי-הליכה אטרקטיביים בין הפסגות ולמסלולי-רכיבה על אופני-הרים.
ואדוז, בירתה של ליכטנשטיין, איננה הרבה יותר מכפר נידח, כשרוב מוקדי העניין של הנסיכות מצויים בה. מרכזה ממוקם בין שני רחובות המחוררים בקצותיהם: שטטלה ואויל, כשכל האתרים המרכזיים משתרעים במתחם הקטנטן הזה.
על נופה המשכר של ואדוז ניתן להשקיף ממרומי המצודה שבמעלה ההר. על מדרגה שבמעלה הזה ממוקם הכפר טרוזברג, שממנו משתקף נופו עוצר הנשימה של עמק הריין, שבמרכזו כנסייה יפהפייה, עם כיפות דמויות בצל. מעניין גם המוזיאון המקומי, שמוקדש לקהילה הוואלזית, שנדדה משווייץ והתיישבה בו במאה ה-13, כשצאצאיה דוברים, עדיין, ניב ואלזר.