ביידן, אינך הנציב העליון ואין אנו מדינת חסותך

אחת הבעיות שלנו כעם, שאיננו נוהגים כבוד בערכינו, בביטחוננו הלאומי, באינטרסים הקיומיים שלנו; וכך, כל פריץ ובעל מאה מרשה לעצמו לירוק בפרצופנו כל אימת שניגודים מדיניים עומדים למבחן. אין זה סוד שממשל אובמה הוא לא רק השנוי ביותר במחלוקת פנים-אמריקנית חריפה, אלא שמדיניות החוץ והביטחון שלו מוכיחה כישלונות רצופים במלחמה בטרור האיסלאמי, בציר הרשע העולמי ובוויתורים כלפי רוסיה בכל הקשור במערכות ההגנה נגד טילים על-חשבונן של חברות נאט"ו החדשות במזרח אירופה. ברק אובמה, בשנה הראשונה לשלטונו, הראה רפיסות והתרפסות כלפי איום הטרור האיסלאמי בנאום קהיר. הוא התחייב לנסיגה מעירק בלוח זמנים קבוע מראש, והוכיח חוסר עקביות בכל הקשור בניהול משבר הגרעין האירני המאיים לא רק על קיומה של ישראל, אלא על המשטרים הערביים האוהדים את ארה"ב, ואשר חרדים מההגמוניה האירנית הגרעינית המאיימת לא רק על קיומם המדיני, אלא גם על מעמדה של הדת הסונית במזרח התיכון כולו. הגרעין האירני, יחד עם האיומים במישור היחסים בין ארצות הברית וישראל, מדיניותו של ממשל אובמה והצהרותיו המאמצות כליל את העמדה הפלשתינית - העלו את הצד הערבי במשוואה לעץ גבוה של ציפיות מרחיקות-לכת מעבר לכל מה שממשלים קודמים ניסו להוביל בהן את ישראל. התוצאה הייתה קיפאון במגעים בין ישראל וממשל הבובות של אבו מאזן, במה שקרוי המו"מ להקמת מדינה פלשתינית על בסיס הסכמת נתניהו על העיקרון של "שתי מדינות לשני עמים". בד בבד עם המגעים במישור הפלשתיני, ניהלה ישראל דיאלוג מתמשך עם ממשל אובמה בכל הקשור לאיום הגרעיני האירני. ארה"ב, שידעה על עמדתה הנחרצת של ישראל בשאלה זו, ובמיוחד בהחרפה המתמדת באיומיה של אירן להשמיד את ישראל, הוליכה את ישראל בהתמדה ובצורה מדורגת לחזרה ונסיגה מכל מה שסוכם בדבר פעולה משותפת לסיכול תוכנית הגרעין של אירן. לוח זמנים שסוכם על פעולה עד סתיו 2009 - מוסמס על-ידי ממשל אובמה והבטחות להחרפת הסנקציות הכלכליות שאמורות היו להיכנס לתוקפן בימים אלו לביצוען - הופרו בהודעה צינית של מזכירת המדינה האמריקנית בלא ליידע את ישראל קודם לפרסומן.