בגין הטמטום
הטמטוּם, על טִמְטוּמוֹ וּמְטוּטָמוּתוֹ, מפליא בהצגת תכונותיו שאין להן סוף. אין לו מחסומי שפה ותרבות, הוא חוצה גבולות וארצות מעבר לכל האוקיינוסים, והוא מוכיח פעם אחר פעם שהוא יכול לטמטֵם מוחות ולטאטא את הדעת משם לכל הרוחות. אין מה לעשות, הטמטום היה והינו חלק מהוויית האנושות, תמיד נוכח, קובע גורלות לשבט או לחסד, וּמשפיע השפעה מכרעת על מהלכים היסטוריים.
האנושות לא השכילה להעמיד מדע שיחקור את מרחבי עולם הטמטום. אין לוח, סקאלה או סרגל למדוד מדדים, אין אמות מידה ולא מפלס מקובל. עולם הטמטום מתפרע וחוגג באין אונס. אם בודקים את שיעור כוחו של הטמטום בראייה לאחור, אין מנוס מלקבוע בצער שהטמטום ברוב המקרים מכריע את החוכמה ומשטה בה בכוח הטמטוּם הגדול והנורא.
מעוז הטמטום
השבוע, גילה הטמטום העולמי את ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ופלש אליה במטרה לכבוש חלקות חשובות שהטמטום המקומי הזניח ברשלנות פושעת. כך הגיע עד למנהיגי המנהיגים ועד לבית הלבן ולעומד בראש המעצמה הכבירה - היא ארצות הברית של אמריקה. אפשר כבר לקבוע בוודאות שכיום אמריקה מטומטמת. לחלוטין.
ברק אובמה מטומטם,
הילרי קלינטון מטומטמת, תום פרידמן מטומטם, ביל קרטר תמיד היה טמבל וכל התנהלות הממשל האמריקני - טִמטום.
המחשבה האמריקנית שמדינת-ישראל מהווה מכשול כלשהו ביחסי ארצות הברית עם העולם הערבי, היא תוצאה ישירה של פלישת הטמטום והשתלטותו על המוח האמריקני. רעיון העוועים, שיכול להיות איזשהו מכנה משותף בין הערבים לבין האמריקנים, מעיד עד כמה צלחה דרכו של הטמטום המתעתע במדינת ההמבורגר והקוקה-קולה. המחשבה שפגיעה בישראל תקרב לבבות ערביים לאהבה וליראה את הדוד סם, אין לה על מה שתסמוך אלא על טמטום מוחלט.
תוצאת הטמטום
המציאות העגומה היא שהמוסלמים הולכים ומשתלטים על העולם. חלק גדול של יבשת אסיה מוסלמי, אפריקה מוסלמית, אירופה מוסלמית דה-יורֶה ובאמריקה האיסלאם צובר תנופה אחר תנופה. יש אומרים שמספרם של המוסלמים באמריקה עבר את מספרם של היהודים, והשפעתם מתחילה לתת את אותותיה בכל תחומי החיים, לרבות בממשל האמריקני. גם אם מדינת-ישראל תתפוגג ותתאדה כלא הייתה מעולם, תישאר אמריקה בעימות חריף עם העולם הערבי. נהפוך הוא, קיומה היציב של מדינת-ישראל אמור להיות אינטרס אמריקני מובהק להאטה ועיכוב ההתפשטות הזאת. אבל הטמטום...
למדינת-ישראל אין הרבה ברירות. כניעה לטמטום האמריקני היא מתכון בטוח לאבדון. אמרנו זאת כשהגיעו לכאן מכנסי הג'ינס והרוקנרול וכשהרוח האמריקנית פשטה בתקשורת, בתרבות ישראל ובכל אתר ואתר בה. זהו המערב "הנאור" שתמיד היה כאן ודיברנו בו נכבדות. ניתוק היחסים בינינו לבין ארצות הברית יחייב אותנו לוותר על השאננות, דבר שאין אנו רוצים כלל ועיקר. זו הציונות עליה כתב אורי צבי גרינברג:
"ציונות המֶגֶד, אשר בעורפה עומד בית שאנן, והאשה והטף בו כעגלי מרבֵּק, בלי אֵל ובלי מלך, ובלי תשוקת מלכות עוד".