הזהות היהודית הלא-מזוהה באוקראינה

יום שני כבר בארבע בבוקר הייתי בנתב"ג. די מנומנם לאחר לילה בלי שינה. "כן, ארזתי לבד. לא התבקשתי להעביר דבר ואין לי שום דבר חד במזוודה" - כך דיקלמתי כרגיל לסלקטורית הנחמדה בתור הקצר באופן חריג לפני הטיסה לוינה בדרכי לאוקראינה להשתתף בכינוס "לימוד בריה"מ לשעבר". ארבע שעות טיסה. ארבע שעות המתנה בשדה התעופה בוינה ועוד שעה וחצי של טיסה מוינה ואני בלבוב. נמל התעופה הבינלאומי של העיר. שדה קטן. מבנה קטן והרבה שוטרים וחיילים. לראשונה בחיי נתקלתי בבדיקות מחמירות בכניסה. כלבים מריחים את המזוודות. אולי מחפשים חומר תעמולה אנטי סובייטי - סתם מתוך הרגל שלא הצליחו להיגמל ממנו. גם שיקוף עוברות המזוודות - כן, בכניסה למדינה. יצאתי החוצה עם עוד כמה ממשתתפי הכינוס שהגיעו מישראל. קור כלבים. הררי שלג ומיני ואן קטן שאמור לקחת אותנו מלבוב לטרוסקבץ. עיירת ספא ומים מינרלים לשתייה בעלי תכונות רפואיות מגוונות (כך המיתולוגיה האוקראינית, לה צרכנים רבים). לראשונה נחשפתי לתשתית הכבישים באוקראינה. באוטוסטרדות יש יותר בורות מאשר אספלט. מהירות הנסיעה בין 20 ל-40 קמ"ש. נסיעה מהירה יותר תפרק את האוטו ואת קיבות נוסעיו. אחרי קצת יותר משלוש שעות נסיעה הגענו לטרוסקבץ. המלון יפהפה. אתר נופש מומלץ. בריכות מחוממות בתוך השלג וברזי מים רבים המוציאים את המים המרפאים. סנטוריום ג'נבה נקרא המקום. כבר בכניסה הרגשנו שמדובר באירוע צעיר ובאירוע יהודי. חומר הסברה רב, תערוכת פלקטים על יצחק רבין, מיצג שעניינו השואה והמון-המון צעירות וצעירים מסתובבים עם תיק שלוגו "לימוד" מוטבע עליו ובתוכו חוברת של 25 חתני פרס נובל יהודים שמוצאם בבריה"מ לשעבר או רוסיה הצארית, ותוכנייה שסדר יומה היה מתיש אפילו את טירוני סיירת מטכ"ל. אני שואל חלק מהם מה הם יודעים על ישראל. לרוב בורות מוחלטת. אפילו את מנהיגינו אינם מכירים. הפעילות נפתחת ב-07:30 בתפילת שחרית למי שמתפללים, נמשכת בעשרות סדנאות עיוניות ומתנהלת ברציפות עד תום ערב הדיסקו שמתחיל, כן, מתחיל רק ב-01:00 וזאת אחרי תום אירוע הערב שמתחיל רק ב-23:30 וכולל את הנאומים המרכזיים והופעה אמנותית. ממש סנטוריום לנופש. אלי (ולרעייתי שמצלמת סרט ונלווית אלי), כמרצה אורח, הוצמדה מתנדבת צעירה שמשמשת גם כמתורגמנית ואשר מסייעת לי גם להתמצא במבוכי הסנטוריום המשתרע על פני שטח ענק ואשר מבטל את הצורך ללכת על הליכון לצורך שמירה על הבריאות. רק צעידה מן החדר לחדר האוכל שווה לחצי שעה על אופני כושר. הגיע זמן ארוחת ערב ועקרונות "לימוד" נגלים לעיניי. ב"לימוד" כולם שווים. אין מיוחסים. מאות משתתפים ובכללם אני ומרצים אורחים נוספים וביניהם בכירים באקדמיה, עומדים בתור לאוכל עם צלחת פלסטיק (לשמירה על הכשרות) ומחפשים נואשות מקום לשבת בו. האוכל בעיקר מזין. באוקראינה כמו באוקראינה הרבה וריאציות של תפוחי אדמה. 23:30 ערב הפתיחה. הדיונים בסדנאות התחילו כבר בבוקר. חיים צ'סלר, מייסד "לימוד בריה"מ לשעבר", פותח. אחריו נאום מעניין של יובל רבין. אביו, יצחק, היה חתן פרס נובל שאביו - ח"כ לשעבר נחמיה רבין - עלה מאוקראינה. יובל רבין סיפר על הבוקר המרגש שעבר עת אנשי "לימוד" הצליחו לאתר ולקחו אותו לכפר בו חי סבו - נחמיה. הערב בו נשאתי גם אני דברי ברכה קצרים וציטטתי מנאומו המרגש של הנשיא פרס בבונדסטאג הגרמני ביום השואה הבינלאומי, הסתיים בהופעת להקה יהודית אוקראינית שהצליחה להלהיב את הקהל, להעמידו על רגליו ולהרקידו לצלילי מוזיקה ישראלית ויהודית. לרוב המשתתפים זו טעימה ראשונה של יהדות וישראל במהלך חייהם.