בס"ד.
לכבוד,
המוהר"ר, ציס"ע (1), הרב
יעקב ליצמן
סגן שר הבריאות / לשעבר יו"ר ועדת הכספים.
נכבדי,
במשך שנים דבק בך דימוי סטריאוטיפי של עוסק אובססיבי בגביה ובניתוב כספי המדינה. והנה, היית לפטרון הגויות האשקלוניות, מעשה "מן הגביה אל הגויה".
וכאן, אם יורשה לי, בנימה אישית. איש מבוגר אני, מרבית חיי - וחיי בני דורי - כבר מאחורינו. מה לנו היום בענייני השכלה, עבודה, פרנסה, ביטחון, צדק? חיי הנצח קרובים יותר מאי-פעם, ובהם מעיינינו...
מי איפה מייצג את עניינינו טוב יותר ממך!
התרשה לי, להעמקת ההיכרות האינטימית בינינו, לכנות אותך דרך חיבה, בשם מקוצר - ליצ'י? תודה. נעים מאד, ערן.
ליצ'י יקירי, עידוד שואב אני מעמידתך האיתנה בפרץ הסערה הציבורית אודות ענייני המיגון בבית החולים ברזילי. באתי לחזק את ידיך, בשם האינטרסים המשותפים לשנינו.
הכופרים המקיפים אותך, כל מעייניהם בחיי הרגע, למענם גמרו אומר להשבית בהינף מחפר את שלוות העולמים של הטמונים בקברתם. זאת, כדי להקים מערכת מיגון לחייהם של נפגעי מטה זעמו של בורא העולם, אשר בדרכיהם הנלוזות הביאו על עצמם את עונשיהם, שהרי העדיפו להשליך יהבם על "כיפת ברזל", תחת לחסות תחת הכיפה השחורה והשטריימל הקדוש (2) ולקיים את תרי"ג המצוות.
מילא, לו לשם הקמת מקווה טהרה מתנכלים היו לנחי מנוחת העד - קדושה מפני קדושה תוציאו. אבל חדר מיון???
שמחתי להיווכח כי דווקא ביום בו כִּתְּתוּ זדי החמאס את העופרת היצוקה, אשר בה גדשנו את אסמיהם, לטילי קסאם, והשיבו עופרתנו אל חיקינו, ואף גבו מחיר דמים (טוב, זה היה עובד זר ערל) - דווקא ביום נמהר זה קמו מיטב נאורי מנהיגינו לצדד בעמדתך, כחומה בצורה. מארזי הלבנון - כאביגדור ליברמן, בני בגין,
עוזי לנדאו, ישראל כץ, אלי ישי - זקופי הקומה ומישירי המבט העז, לצד אזובי קיר מועדים שלא אטרידם ממנוחתם באזכור שמם. מעל כולם, מרחף ומסוכך בכנפיו הרחבות, הנשר הגדול,
בנימין נתניהו. יפה עשו כי שמו עליהם זבל"א ("זה בורר לו אחד") (3) את בני בגין, הנאור באדם, ועל פיו ישק דבר.
מה סמלי הדבר שכמשוכה בדרכך הקדושה, ניצב דווקא מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר
חי-עם (!). אותו חי-עם מייצג הרי את
"מתי מעט" היהודים החיים, ואילו אתה, נאדרי בקודש, מייצג את
"מתי המון רב" היהודים המתים לדורותיהם, אלה שכבר שם ואלה אשר יצטרפו אליהם עד לקץ כל הימים.
והרי מקודשים עלינו המתים ולא החיים. ברוך שפטרנו מענשו של חי-עם זה, אשר אל מול עיניו, חיי הרגע בלבד.
ליצ'י יקירי, בני דורי - ואני בתוכם - שירתנו בצה"ל במלחמות ישראל, החל ב"קדש" ועד לבנון והאינתיפאדה - נקראנו מדי שנה לחודש ואף לחודשיים של מילואים, עד הגיענו לגיל חמישים וחמש. רבים בתוכנו לא זכו להגיע ליום שבו חזון המדינה, שלמענה עשו כה הרבה, קרוב יותר מאי-פעם להתגשם. מעולם לא ביקשנו (וגם לא ניתן לנו) גמול משום סוג. והנה, נחמא-פורתא נפתחה לנו. עתה יודעים אנו אל-נכון, כי בבוא יומנו לפרוש אל מנוחת הנצח, מובטח לנו כי תחת מנהיגותך יתקיים בנו "פעם מנוח, תמיד מנוח".
סלה.
המודה לך על כל פעלך למען עתידנו ועתיד צאצאינו.
(1) מורנו ורבנו הרב... צדיק יסוד עולם.
(2) מזנבתא דחזירתא לא תעביד שטריימילתא - מזנבו של חזיר אין עושים מצנפת לשבת.
(3) גמרא, סנהדרין דף כ"ג.