חוות דעתו של מומחה אינה אמורה לכלול הכרעות משפטיות ובכך לכבול את בית המשפט לקונספציה משפטית שאולי היא שגויה, כי המומחה אינו משפטן ולא בזכות הידע המשפטי שלו הוא מונה לתפקידו כמומחה.
מומחים רבים שוגים בכך בהכללת פרטים משפטיים כחלק מחוות דעתם, בין באופן אקטיבי ובין באופן פסיבי. באופן אקטיבי, יש ומומחה קובע בחוות דעתו קביעה משפטית ומשתית עליה תיאוריה שלמה. אומנם המומחה חייב לעתים להשתמש בנתונים ובעובדות כמו גם בהחלטות שיפוטיות, אולם הוא לא מוסמך להכריע בסוגיות משפטיות. באופן פסיבי, יש ומומחה בית המשפט נמנע מלהתייחס לטענה משפטית המועלית על-ידי צד לדיון מתוך גישה כי טענה זו לא נכונה, ואז הוא נמנע מלחוות את דעתו למקרה שהטענה בה מדובר היא כן נכונה.
במקרים קיצוניים, יכול בית המשפט לפסול חוות דעת בשל היותה חוות דעת משפטית במקום חוות דעת מקצועית.
כך נהג בית משפט השלום בתל אביב, בה"פ 200777/05
יובל בר דב נ' בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ, פדאור 329-49-06 המובא להלן: