כמנהל מוסדות 'נועם-צביה', וכמחנך ותיק, האמור לחנך את תלמידיו ליושר ולאמירת אמת, אני תמהה על הרב איתן אייזמן, המזלזל בחומרת מעשהו של תא"ל
צ'יקו תמיר, שהסתבך בשקרים כדי לחפות על חטאו - מסירת טרקטורון של צה"ל לבנו הקטין.
האם הרב אייזמן שוכח שהאמת היא אחד משלושת העמודים שעליהם העולם עומד? וכי מכל המידות רק על השקר המתועב נאמר בתורה "מדבר שקר תרחק"? וכך גם מסופר על רב אחד שביקש להשיב חוטא גמור למוטב על-ידי שהאיש קיבל על עצמו רק לומר אמת, ובדרך זו נמנע מכל שאר חטאיו החמורים.
העובדה שגם קצינים בכירים אחרים מטייחים על מחדלים ומשקרים, או שאינם נתפסים בקלונם, אינה רלוונטית. נהפוך הוא, זאת הזדמנות ליזום שיחה בכיתות על הנושא, שלא חשוב אם אתה נתפס או לא, העיקר לא לשקר. גם אם קיימת תרבות של טיוח ושקרים, תקפיד אתה שלא לשקר.
מעֵבר לנגיעה האישית של הרב, שנהנה מתמיכתו של תמיר (ותודה על הגילוי הנאות) בעקבות מות בנו החייל, השאלה היא איזה מודל חינוכי הוא משמש לנוער בכלל, ולמאות חניכיו בפרט, כשהוא מטיף לוויתור לקצין המוֹעֵד, עם כל הכבוד לזכויותיו הרבות? כדאי שהרב, השואף לחנך את תלמידיו ותלמידותיו בדרך האמת, יחשוב גם על כך.